בשבועיים האחרונים קיבלנו שלוש פניות דומות: "כולם מדברים על בועה בבינה מלאכותית. מה עושים עם התיק השקעות?" אחד שאל אם להוציא הכל למזומן, השנייה רצתה לשנות מסלול ׳עד יעבור זעם׳, והשלישי פשוט שאל: "האם אני צריך לפחד?" התשובה הקצרה היא: כן, כנראה שיש בועה. אבל זו לא בהכרח הבועה שאתם חושבים עליה, היא לא בהכרח תתפוצץ מחר, וניסיון "לצאת בזמן" עלול לעלות לכם יותר מהישארות בפנים. למה בכלל מדברים על בועה? בשנתיים האחרונות כולם השתגעו על בינה מלאכותית. גוגל, מיקרוסופט, אמזון - כולם שופכ

השבוע הוכרז על הסדר פשרה היסטורי בין הסתדרות המורים למשרד האוצר. לפי ההסכם המתגבש (שׁכבר יש עליו מערערים), מורים וגננות שהפרישו לקרנות ההשתלמות בשנים 1995–2010 יקבלו כ-13,500 ₪ בממוצע - מתוך עודפים שנצברו במשך שנים.  זו כותרת יפה, אבל מאחוריה מסתתר סיפור עמוק ומורכב יותר. סיפור שבחלקו מסביר איך נוצרו עודפים של מיליארדים, ובחלקו חושף בעיה מבנית רחבה בהרבה: מערכת חיסכון ייחודית למורים שהיא גם סולידית מדי ובעיקר - לא מספיק שקופה. כדי להבין מה באמת קרה כאן - צריך להתחיל מההתחלה.

סוף שנת הכספים מתקרבת זה זמן נהדר לבחון את הדרכים שלנו להתייעל כלכלית. בדיוק כמו שאנחנו עושים בדיקות שנתיות לרכב - זה גם הזמן לבדוק האם יש כלים פיננסיים חדשים שיכולים לשפר את החיים שלנו. אחד מהם, שנכנס לתוקף בשנת 2025 וכדאי להכיר לקראת 2026, הוא הרפורמה שיצרה את מעמד "העוסק הזעיר". לפני כמה שנים, כשהייתי בתחילת דרכי המקצועית, הלכתי להעביר הרצאה בירוחם. הייתי מעביר הרצאות כאלה כחלק מעבודתי כשכיר, אבל בפעם הזו זו הייתה זו בקשה פרטית, מחוץ לשעות העבודה. כשהמארגן שאל אם אני יכול

זה קרה לי בבלאק פריידי של שנה שעברה. פתחתי את המחשב רק להציץ מה קורה עם המבצעים של אוזניות עבור הבת שלי, וכעבור שעה מצאתי את עצמי מסתכל על עגלה דיגיטלית עמוסה במוצרים בשווי של יותר מאלפיים שקלים. אפילו לא שמתי לב איך זה קרה. בלחיצה על "סיים הזמנה" הרגשתי פתאום תחושת ניצחון - כאילו הערמתי על המערכת והצלחתי לתפוס את הדילים הטובים לפני כולם.  רק אחרי כמה דקות של התפכחות קלטתי את האמת המביכה: לא חסכתי שקל. פשוט קניתי סיפור שסיפרו לי על "הזדמנות חד פעמית". אני יודע שאני לא לבד. כל

אם אתם קוראים את הטור הזה, כנראה שכבר הגעתם לשלב שבו ענייני כלכלה ופיננסים מעניינים אתכם. אולי זה קרה אחרי שקיבלתם את המשכורת הראשונה, אולי כשהתחתנתם, או אולי כשנתקלתם בבעיה כלכלית שדרשה פתרון. אבל מה שבטוח – זה לא קרה בכיתה ד'. "לו רק לימדו אותנו על כסף בבית הספר!" - זה המשפט שאני שומע לפחות פעמיים בשבוע במפגשים עם לקוחות. זוג צעיר שהופתע לגלות שקרן המשכנתא שלהם עולה עם האינפלציה, עצמאית שנדהמה מהמיסים הראשונים, שכיר שלא הבין מה קורה עם הפנסיה שלו - כולם מגיעים לאותה מסקנה:

זוכרים כשמסטיק עלה 10 אגורות? כשנסיעה באוטובוס עלתה 3 שקלים? כשארטיק עלה שקל אחד, וכשעם מטבע של 5 שקלים יכולת לקנות כמעט כל מוצר בקיוסק בבריכה? היום אותו ארטיק עולה 5 שקל. אותה נסיעה באוטובוס - 6.90 שקל. ומטבע של 5 שקלים לא תמיד מספיקה אפילו לבקבוק מים קטן. מה קרה לכסף שלנו? בשבוע שעבר הגיעה בשורה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.6%, והאינפלציה השנתית ירדה ל-2.5% - בדיוק בתוך היעד שבנק ישראל מכוון אליו. אחרי שנתיים קשות שבהן האינפלציה רקדה סביב 4%, אנחנו סוף סוף חוזרים למסל

"אתרוג מהודר גוטליב! 450 שקלים!" צועק הסוחר כשנכנסתי לשוק ארבעת המינים. לצידו, סוחר אחר מציע אתרוג "כשר למהדרין" ב-120 שקלים בלבד. שלושה...

בכל שנה, בימי התשובה, אני מוצא את עצמי עם אותה שאלה: איך הופכים את ההתעוררות של הימים הנוראים לשינוי שנשאר איתנו גם אחריהם? איך מגשרים על...

בקיץ עמדתי בחנות הספרים, מחזיק בשובר מתנה בשווי 100 ש"ח. נכנסתי עם כוונה לקנות ספר אחד, אך בקופה מצאתי את עצמי משלם 150 ש"ח נוספים מכיסי. נכנסתי עם מתנה ויצאתי עם הוצאה. מה קרה כאן? הסתבר שהשובר שינה את התנהגות הקנייה שלי. הרגשתי מחוייב לנצל את מלוא הסכום והוספתי ספרים שלא תכננתי לקנות. כשנזכרתי בשוברים שפג תוקפם במגירה שלי, הבנתי שיש כאן תופעה רחבה שכדאי להבין לקראת עונת המתנות עם פרוס השנה החדשה. ארבע דרכים בהוצאת כסף  הכלכלן היהודי הנודע מילטון פרידמן הציע פעם מסגרת פשוטה