המועצה הלאומית לכלכלה הציעה לאחרונה להקטין את הפקדות החובה של עובדים צעירים. מאחורי ההצעה עומדת שאלה שנוגעת כמעט לכל משפחה: כמה כסף להעביר לעצמנו בעתיד אם אנחנו צריכים אותו גם עכשיו?

איך מסתדרים כלכלית בתקופת החגים? תקופת החגים היא בדרך כלל תקופה עמוסה כלכלית. יש מלא מצוות יקרות: לקנות ארבעה מינים, בגדים לאישה, אוכל חגיגי, מתנות והרבה אורחים. ברוך ה'. חברות האשראי מזהות את הצורך של אנשים ומפמפמות לנו על הלוואות שאפשר לקחת בקלי קלות ולהחזיר רק עוד שלושה חודשים (כלומר לא עכשיו וזה העיקר). ראיתי פרסומת של אחת מחברות האשראי שבה בחור מספר למשפחה על התוכניות שלו לחג, ואז הוא משתף שהוא לקח הלוואה. האבא (הזקן והמיושן, כמובן) שואל אותו "למה הלוואה?" והבן עונה - "

למה הוראת קבע עובדת טוב יותר מהתרגשות חד-פעמית, למה לפעמים עדיף לתת מניה מכסף, ואם המיסים שלנו נחשבים צדקה. עשר מחשבות לעשרת ימי תשובה כמתכנן פיננסי אני יושב על הרבה מאוד תקציבים משפחתיים, ואחד הדברים שמפעימים אותי שוב ושוב הוא כמה מקום תופסת בהם הצדקה. מדברים כל היום על יוקר המחיה, על מחירי הדיור ועל משכורות שנגמרות באמצע החודש, ובכל זאת שורת התרומות היא סעיף של ממש, גם אצל משפחות שסופרות כל שקל. אבל לא תמיד בודקים אותה באותה יסודיות. עשרת ימי תשובה נראים לי זמן טוב לעצור ג

האם צריך כשרות להשקעות? ואיך נדע אם ההשקעה שאנחנו עומדים לעשות כשרה או לא? במאמר הזה ניגע בכמה מהשאלות החשובות שראוי לשאול לפני כל השקעה, ואיך לבחור מה כדאי לעשות. כיהודים, אנחנו רוצים שכל המעשים שלנו יהיו מכוונים לפי ערכי התורה. יש לנו הלכות לגבי מה אוכלים, איך מתלבשים, מתי קמים. כמו שלא נלך לעבוד בעסק שמחלל שבת, כך אנחנו לא רוצים שהכסף שלנו יעבוד בשבילנו במקומות שסותרים את ההלכה. הנאמנות לתורה ומצוות קודמת לפרנסה. אני בטוחה שיש מהקוראים ששואלים את עצמם, איזה עברות כסף כבר

איפוס כלכלי אינו מוחק את מורכבות החיים, אך הוא מונע מהעבר להפוך לגזר דין. ניסוי מחשבתי לכבוד השנה החדשה יש לי הצעה מעט קיצונית לכבוד השנה החדשה: בואו נעשה איפוס. ניקח את כל הדירות, המניות, העסקים, הקרקעות והחסכונות בעולם, נחשב כמה הכול שווה ונחלק מחדש בדיוק בשווה. אם נסכום את כל העושר הקיים על כדור הארץ ונחלק אותו בשמונה מיליארד בני אדם, כל נפש תקבל בערך 200,000 שקלים. למשפחה ישראלית טיפוסית עם שלושה ילדים זה יוצא בדיוק מיליון שקלים. מחר בבוקר אילון מאסק, הקבצן ברחוב ואני ק

ברוח הימים האלה נדבר היום על תשובה, ואיך עושים תשובה בענייני כספים. הישארו עימנו. לעשות תשובה, זה בעצם לעצור את הגלגל את כל מה שהיה בעבר, ולהתחיל מחדש עם הפנים קדימה. יש לנו את האפשרות לעשות את זה לא רק בעניינים של בין אדם למקום ובין אדם לחברו - אלא גם בענייני כספים. כמה מאיתנו מסתובבים עם תחושה לא נעימה בלב - על הפנסיה שלא בדקנו , על החסכונות לילדים שלא עצרנו רגע לסדר כמו שצריך, על הכספים שלא מנוהלים כמו שבאמת היינו רוצים, על הביטוחים שאולי כפולים ולא מצאנו זמן לבדוק ולטפל?

שנת שבתון יכולה להיות מתנה נהדרת. מאחוריה עומד חיסכון שעשוי לצמוח למאות אלפי שקלים, וההחלטה מה לעשות בו מתקבלת לעיתים כבר בטופס הראשון בעבודה - בלי שאיש הסביר שזו החלטה. כ־260 אלף עובדי ועובדות הוראה פתחו השבוע את שנת הלימודים. הילדים הגיעו עם תיקים חדשים, ההורים צילמו אותם בשער, והמורים ניסו לזכור את השמות, לפענח את המערכת ולגלות איך עובד השלט של המזגן בכיתה. מאחורי מערכת השעות הגלויה של בית הספר פועלת מערכת נוספת, שקטה וכמעט בלתי נראית: מערכת הכסף שנצבר עבור המורים לאורך ש

מדוע הפקק הוא המדד הלא נכון לרכבת החדשה, איך 12 תחנות חדשות מגדילות את הרשת ביותר מ־80%, ומה זה יכול לעשות לתקציב המשפחתי. בשעה טובה ובמזל טוב נפתח לנוסעים בשבוע שעבר מקטע L3 של הרכבת הקלה בירושלים, הלא הוא הקו הירוק, שמסומן עכשיו בצבע צהוב: 13 תחנות לאורך כשבעה קילומטרים, מתחנת הטורים ברחוב יפו דרך בנייני האומה, קריית הממשלה, קמפוס גבעת רם, גבעת מרדכי וצומת פת, ועד טדי, הארנה ומלחה. 15 שנה אחרי פתיחת הקו האדום ירושלים היא העיר הראשונה בישראל שיש בה רשת רכבות של ממש. נסעתי בו

הפוסט הזה מיועד בעיקר למי שהרעיון של להשקיע במניות נשמע לו קצת מפחיד ומסוכן, ולא לגמרי ברור לו איך עושים את זה נכון. נניח שהחלטתם להשקיע את הכסף שלכם במניות בשוק ההון. החלטה חכמה סך הכל, היא מאפשרת לכם להגדיל משמעותית את הכסף שלכם גם בהשקעה צנועה של מאות שקלים. (רק נעיר בצד - להשקיע בשוק ההון זה לא בהכרח לקנות מניות של חברות, יש גם אג"ח וכלים שעוקבים אחרי מניות- שרלוונטיים במיוחד לנו כשומרי הלכה, אבל היום נתמקד במניות, כי זו הדרך הכי מוכרת להתחיל). הרעיון הבסיסי פשוט: אנחנו

איך עושים כסף? היום נדבר על שוק ההון בעברית פשוטה, ואם הכותרת הזו עושה לכם גירודים - הפוסט הזה בדיוק בשבילכם. (מניחה שיש פה רבים שהפוסט הזה לא יחדש להם הרבה, אבל ראיתי שכדאי לעשות סדר בנושא כי רגילים לדבר עליו במונחים מקצועיים מפוצצים ולא מובנים כשהאמת היא שזה נושא ממש פשוט והגיוני) השאלה הראשונה שעולה כשמדברים על התנהלות כלכלית היא - איך בכלל עושים כסף? יש שתי דרכים לייצר כסף, ולצערי הרבה מדי אנשים מכירים רק את הדרך הראשונה: 1. זמן שווה כסף: הדרך הפשוטה והמוכרת. אנחנו נותנים

מה שרפואה מונעת ופנסייה מלמדות אותנו על עצמנו, מה מגיע לנו מקופת החולים, ולמה המערכת לא תרדוף אחרינו כדי שנממש את זכותנו. על פי דו"ח מבקר המדינה, רק כשליש מהילדים בישראל קיבלו טיפול שיניים במסגרת הזכאות בקופת החולים. טיפולי המניעה ניתנים ללא תשלום, וב-2021 לבדה הוקצו לתחום כ-750 מיליון שקלים. ובכל זאת רוב הילדים נשארו מחוץ למרפאה: חלק מההורים לא הכירו את הזכות, ואחרים לא הצליחו למצוא תור בזמן. בעוד רגע ייסגר היומן. שנת הלימודים מתחילה, מערכת השעות נקבעת, החוגים חוזרים, אספות

בואו נדבר רגע על איך מרוויחים מהשקעות בנדל"ן. להשקעות בנדל"ן יש קצב די איטי. קונים דירה, מחכים 6-7 שנים שהמחיר שלה יעלה, מוכרים אותה, קונים דירה יקרה יותר, מחכים שוב 6-7 שנים, מוכרים ברווח וכן הלאה. כאן יקפצו החכמים ויגידו - "קנינו דירה, והמשכנו לחסוך / קיבלנו ירושה / נפל עלינו כסף בדרך יצירתית אחרת של ה'- בואו נקנה עוד דירה! הערך של שתיהן יעלה, ונרוויח פי שניים באותו זמן!" רעיון מעולה. מדינת ישראל קלטה את הרעיון הזה והבינה שיש לה פה מכרה זהב, וקבעה שמי שקונה דירה שניה ומעלה,

הבחירות בפתח, ומה עם הכלכלה? כשהתור במכולת הזיז מנדטים בשנת 1951 אזרח ישראלי באמת היה יכול להעביר את הקול שלו למפלגה אחרת בגלל התור במכולת. המדינה הצעירה חייתה במשטר הצנע. הממשלה חילקה פנקסי נקודות, הגבילה רכישה של מוצרי יסוד והתערבה עמוקות בניהול המשק. מפלגת הציונים הכלליים, שדגלה בשוק חופשי יותר וביוזמה פרטית, הפכה את המחסור ואת ההתערבות הממשלתית לנושא בחירות מרכזי. הסיסמה שלהם, "תנו לחיות בארץ הזאת", פנתה בדיוק למקום הזה. זה עבד. המפלגה זינקה משבעה מנדטים לעשרים והייתה למפ

19,492 שקלים. לא 19,500 ולא 19,490. בדיוק 19,492. זה היה, על פי החשד, הסכום שנרשם שוב ושוב ב-2,500 חשבוניות מס שקיזזה חברת הובלות אחת בתוך ימים מעטים. היקפן הכולל הגיע ל-49.5 מיליון שקלים, והמע״ם שנכלל בהן הסתכם ב-8.9 מיליון שקלים. המספר המשונה הזה נבחר מסיבה פשוטה: באותה תקופה עמד הרף המחייב אישור וקבלת מספר הקצאה מרשות המיסים על 20,000 שקלים. החשבוניות נקבעו על סכום גבוה, אך נמוך דיו להישאר מחוץ למערכת הבקרה. התרגיל הזה מספר את סיפורה של תעשיית החשבוניות הפיקטיביות. ה

איך מפסיקים לריב על כסף? איך דואגים שהערכים והצרכים של שנינו יקבלו מקום בהתנהלות הכלכלית שלנו? השלב הראשון: לזהות את הערכים שלי (קודם כל עם עצמי) אין סיכוי בעולם שבן הזוג שלי ידע מה הערכים שלי וידאג להם, אם אני בעצמי לא יודעת מה הם. וסביר להניח שאין לי מושג מה באמת הערך שחשוב לי- פשוט כי זה נראה לי מובן מאליו. לכן כל כך חשוב עוד לפני שיושבים יחד, לקחת זמן לשבת עם עצמכם ולשאול שאלות מנחות שיעזרו לכם לגלות את המחשבות הפנימיות שלכם. למשל- מה זה כסף בשבילי? למה חשוב לי לעשות ____

"ישבנו אתמול בערב, אשתי ואני, על כוס קפה, ודיברנו בכיף שלנו על תקציב הבית וההוצאות..." – אמר אף אחד, אף פעם. 😉 בואו נודה על האמת: אצל רוב הזוגות, כסף הוא נושא טעון מאוד. מחקרים מראים שהוא אחד משלושת גורמי הגירושין הכי גדולים, וזה מאוד הגיוני. בסוף מדובר בשני אנשים שונים, שבאו מבתים שונים ומחוויות חיים שונות, ולכל אחד יש תפיסות אחרות לגבי כסף ומה נכון לעשות איתו. קחו למשל את יעל ואריאל יעל מרגישה שהם עובדים קשה, ומגיע להם רגע אחד של נשימה. היא רוצה לצאת לחופשה זוגית במלון ש

בטור הקודם טענתי שהמשכורת אינה מספרת את הסיפור הכלכלי שלנו. היא אומרת כמה כסף נכנס החודש, ולא כמה ממנו נשאר, מה יקרה אם יפסיק להיכנס ואיך ייראו החיים בחודש שאחרי הפתעה לא נעימה. קל להשמיע טענה כזאת. קשה יותר להציע במקומה משהו אחר. כדי לעשות זאת צריך לשאול שאלה כמעט ילדותית: בשביל מה אנחנו צריכים כסף? התשובה המיידית היא כדי לקנות דברים. בית, אוכל, רכב, חופשה, חוג לילד. זה נכון, וזה גם החלק שאנחנו רואים אצל אחרים ומשווים אליו את עצמנו. אבל לכסף יש תפקיד נוסף, שקט יותר ופחות מצט

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב לי להגיד שהרעיונות שנדבר עליהם כאן מתאימים לכל חיסכון ולכל מטרה, לא רק לחתונות. אבל מכיוון שראיתי שזה מה שמעניין את רובנו – נתמקד בזה. וכדי להבין את הנקודה הכי חשובה, בואו נתחיל בסיפור. משל שני החברים: יעקב ושמעון 👦👦 מעשה בשני חברים טובים, נקרא להם יעקב ושמעון – שלשניהם נולדו בנים באותו הזמן בדיוק. מזל טוב. יעקב, איש מסודר ומאורגן, יצא מבית החולים עם אשתו ומיד פתח חשבון חיסכון לילד עם הפקדה חודשית של 500 ש"ח בחודש. הוא חשב לעצמו: "בעזרת השם, בגיל

חזרתי הביתה וראיתי אותו חונה מול הבניין – הרכב החדש של השכן. גדול, מבריק, דגם עדכני, מהסוג שאי אפשר לפספס. המוח שלי התחיל מייד לעבוד: במה הוא עובד בכלל? כמה אדם צריך להרוויח בחודש כדי להרשות לעצמו רכב כזה? כולנו עושים את זה. אנחנו לא שואלים ישירות, אבל מציצים בריהוט, בתמונות שמעלים מהחופשה המשפחתית, בדירה שהורחבה, ומנסים להרכיב בראש תלוש שכר משוער. נדמה לנו שאם גילינו כמה אדם מרוויח, גילינו גם עד כמה הוא הצליח, לאיזה מעמד הוא שייך ועד כמה הוא יכול לישון בשקט בלילה. אוהבים השו

בשורה משמחת הגיעה בשבוע שעבר לעשרות יישובים ביהודה ושומרון. לאחר שנים שבהן יישובים ביו״ש נשארו מחוץ למפת הטבות המס, פורסמה רשימת היישובים שיקבלו זיכוי של 7% במס הכנסה. את המהלך יזם ח״כ צבי סוכות וקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, בשיתוף מועצת יש״ע. הטענה שהובילה אותם הייתה פשוטה: אם המדינה מכירה בצדק ביישובי הצפון והדרום כיישובי עימות, אין סיבה שתושבים המתמודדים עם איומים דומים ממזרח יישארו בחוץ. מבחינת מי שממצה את מלוא ההטבה, מדובר בזיכוי שיכול להגיע לכ־855 שקל בחודש, יותר מעשר