לא כל ההלוואות שוות
איך מסתדרים כלכלית בתקופת החגים?
תקופת החגים היא בדרך כלל תקופה עמוסה כלכלית. יש מלא מצוות יקרות: לקנות ארבעה מינים, בגדים לאישה, אוכל חגיגי, מתנות והרבה אורחים. ברוך ה'.
חברות האשראי מזהות את הצורך של אנשים ומפמפמות לנו על הלוואות שאפשר לקחת בקלי קלות ולהחזיר רק עוד שלושה חודשים (כלומר לא עכשיו וזה העיקר).
ראיתי פרסומת של אחת מחברות האשראי שבה בחור מספר למשפחה על התוכניות שלו לחג, ואז הוא משתף שהוא לקח הלוואה. האבא (הזקן והמיושן, כמובן) שואל אותו "למה הלוואה?" והבן עונה - "כי אני חי!" ואז פוצחים בשיר שמספר שאם חיים יש הוצאות על קייטנות ומלונות וטיסות, וברור שכדי לחיות צריך הלוואות, בטח בחגים.
אז בואו נדבר רגע על הלוואות.
הרעיון פשוט. אני צריך כסף, ויש מישהו שיש לו כסף ומוכן להשכיר לי אותו תמורת תשלום, מה שאנחנו קוראים "ריבית".
כל היהודים הטובים קופצים עכשיו, הרי אסור לקחת ריבית! וזה נכון, ההלכה אוסרת לקחת ריבית מאדם יהודי שלוקח ממך הלוואה כדי שיהיה לו מה לאכול. כאחים, אנחנו לא מתעשרים מהמצוקה הכלכלית של אחינו. ולכן זו ממש מצווה לתת הלוואה לעני, והתורה ממש מפרטת כמה ברכה יש למי שמלווה כסף לאחיו העני שנמצא במצוקה.
אז איך הבנקים לוקחים מאיתנו ריבית על ההלוואות?
הם משתמשים בפיתרון ההלכתי שנקרא היתר עסקה. (לא נפרט אותו פה כי זה לא מייל למדני, אבל נסביר את העיקרון כי הוא חשוב)
כשאני נותן לחבר שלי כסף כדי שיקנה סחורה וימכור אותה ברווח, אנחנו בעצם סוג של שותפים לעסק, והגיוני שאם הוא מרוויח כסף מהכסף שנתתי לו, אני אהיה שותף ברווחים, לא מדובר פה על יהודי עני שאני מנצל את המצוקה שלו כדי להרוויח.
זו נחשבת עסקה, ולכן מותר לקבל עליה כסף, בניגוד להלוואה לעני, ולכן גוף שמלווה כספים חייב שיהיה לו היתר עסקה, אחרת הוא עובר על ריבית וגם מי שמקבל ממנו כסף עובר על האיסור.
התורה בעצם מבדילה בין שני סוגים של הלוואות.
הלוואה לצמיחה, שעליה מותר לקבל כסף (ריבית), והלוואה לצריכה שעליה אסור לקבל או לתת ריבית, כי התורה מניחה שאדם לא לוקח הלוואה כזו (שהיא סוג של צדקה) אם הוא לא במצוקה גדולה.
בעולם הכלכלי אנחנו עושים את אותה חלוקה.
הלוואה שהיא לצריכה - זו הלוואה שמשמשת לממן את הצריכה השוטפת שלנו. קניות בסופר, חופשה, רהיטים או רכב, והיא גם הלוואה שלא מצמיחה את האדם כלכלית, אלא להיפך, הוא צריך לממן כל הזמן את הוצאות העבר (וגם את הריביות עליהן) בנוסף להוצאות ההווה.
הלוואה כזו מכניסה אותו לבור שהולך ומעמיק ככל שלוקחים עוד ועוד הלוואות. (שזה הגיוני, כי גם אם אנחנו מצליחים לסגור חודש בדרך כלל, ברגע שמוסיפים להוצאות עוד החזר הלוואה זה כבר יותר ממה שביכולת שלנו ואז אנחנו שוב נכנסים למינוס, שוב לוקחים הלוואה וכן הלאה).
הסוג השני של ההלוואות הוא הלוואה לצמיחה, כלומר הלוואה שבזכותה תרוויח עוד כסף.
למשל, הלוואה בשביל לימודים שבסופם יהיה לך מקצוע שיאפשר לך להרוויח יותר, או משכנתא שמאפשרת לנו לקנות דירה, ואפילו הלוואה לרכב שיאפשר לך לעבוד בעבודה מתגמלת יותר.
(בנימה אישית,
כשהתחתנתי לא הכרתי את ההבדל בין ההלוואות. מה שידעתי אז זה רק שהלוואה זה דבר נורא, וצריך לעשות הכל כדי להמנע מהלוואות.
בזמנו (כן, אני כבר זקנה) דירה בהר חומה עלתה 600 אלף שקל. היה לנו קצת כסף מהחתונה, אבל לא הסכמתי בשום פנים ואופן לחשוב על לקיחת משכנתא. 'משכנתא זו הלוואה, הלוואות זה רע, אנחנו נחסוך שקל לשקל וכשיהיה לנו מספיק כסף נקנה בית בלי משכנתא!!!'
לא צריך לספר לכם שכמה שחסכנו לא הצלחנו להדביק את קצב עליית המחירים… היום הדירות האלה שוות כמה מיליונים, וחבל שלא ידעתי אז את מה שאני כותבת כאן עכשיו.)
האמת היא שלא כל ההלוואות שוות.
יש הלוואות טובות, שמצמיחות אותנו כלכלית ואותן כדאי לקחת (כמובן בשיקול דעת ותוך שאנחנו מוודאים שאנחנו יכולים להחזיר אותן בצורה סבירה ובלי להיחנק כלכלית!) וגם מבחינה הלכתית הן מותרות,
ויש הלוואות רעות, שנותנות לנו אשליה שיש לנו כסף כשבאמת אין לנו, וגורמות לנו לחיות מעל היכולת שלנו בהווה על חשבון העתיד.
הלוואות כאלה בעייתיות במיוחד כשזה חוזר על עצמו, ואז משפחות מגיעות למצב שחלק גדול מההכנסה החודשית הולך על מימון העבר- הטיול, המקרר שקנינו לפני חמש שנים או על הסופר של חודש שעבר או שנה שעברה.
אמנם הבנקים וחברות האשראי חתומים על "היתר עסקה", אבל האמת היא שלשלם ריבית על ההלוואות האלה זה ממש לא 'גלאט'.
אז מה עושים? הרי ברור שיש תקופות שבהן יש יותר הוצאות, איך עוברים אותן בלי לקחת הלוואה או להכנס למינוס (שזה שם מכובס להלוואה יקרה מהבנק)?
יש לנו הצעה. לשלם מראש.
ניקח לדוגמא את ההוצאות של החגים. בגדול יש לנו שני "פיקים" של הוצאות בשנה. בתשרי ובניסן.
נניח לצורך הדוגמא שראינו שבחודש חגים אנחנו מוציאים 2000 שקל יותר מחודש רגיל על סופר וכאלה.
נחלק את הסכום הזה ל - 6 חודשים, ונשים בהוראת קבע לחיסכון כל חודש 330 ש"ח. (20000/6)
כשיגיעו החגים, נוציא את הכסף שחסכנו ונשתמש בו בשמחה, נקנה ממה שיש לנו ולא ממה שאין. והעיקר- נהנה ממה שאנחנו קונים בלי ייסורי מצפון ובלי דאגה ל'מה יהיה אחר כך'.
(ואם תשאלו - למה לחלק ל - 6 ולא ל - 12? כי שישה חודשים אנחנו חוסכים לחגי ניסן, ושישה חודשים לחגי תשרי, זה מסתדר מצוין בלוח השנה)
אותו עיקרון לגבי חופשה שנתית.
כמה עולה החופשה שלכם בדרך כלל? נניח שאתם מקבלים גם דמי הבראה ומשתמשים בהם בשביל החופשה, כמה נשאר? את הסכום הזה נחלק ל- 12 ונשים בצד כל חודש בקופת חיסכון (יש גם וירטואליות - בפייבוקס או בביט, שאפשר להפקיד אליהן בהוראת קבע אוטומטית), וכשתגיע החופשה נמשוך את הכסף מהקופה ונהנה בלי ייסורי מצפון ובלי העול המבאס של אחרי חופשה כשהעו"ש מתלונן.
"אבל אין לנו 330 שקל מיותרים בחודש לשים בצד! "
הו, חיכיתי לשאלה הזו. כולם שואלים אותה כמובן.
ברור שכרגע אין לנו אותם פנויים, (בכללי כסף בדרך כלל לא יושב פנוי מתבטל בעו"ש…) אבל אם נחשוב על זה, אחרי שניקח הלוואה נחזיר כל חודש יותר מהכסף שנשים עכשיו, נכון? כי נשלם גם ריביות… אז עדיף לנו להכין אותו מראש ולהנות בעצמנו מהריבית במקום לפרנס את הבנק או את חברות האשראי, וזה גם נכון מבחינה הלכתית.
ואני יודעת שהתשובה הזו לא מספקת את כולם.
יש אנשים שקוראים את הפוסט הזה ואין להם שום מושג איך לעזאזל אפשר לעשות את מה שאני מתארת.
הם אומרים לי עכשיו - החיים עולים יותר ממה שאנחנו מכניסים! אין מה לעשות! נכון, אני אמור לקחת את ה - 330 שקל האלה ולהפריש אותם מראש, אבל מה אני אעשה עכשיו? עכשיו אני משלם אותם להלוואה של החגים הקודמים! ועכשיו סוכות ואין כסף בחשבון, אז לא לשלם בתשלומים? לא להיכנס למינוס? לא לקחת הלוואה? לא נבנה סוכה השנה? לא נזמין אורחים?
והם צודקים.
ההצעה שהצענו כאן לא פשוטה ליישום לכולם. יש פה אנשים שנמצאים במצב שבו כמעט אי אפשר לחשוב על זה בכלל, וזה אגב לא קשור לכמה כסף הם מכניסים, יש משפחות שמכניסות 40,000 שקל בחודש ועדיין לא מצליחות לנהל את הכסף היומיומי בלי להכנס למינוסים והלוואות וחובות. מזל שיש בעולם יועצים לכלכלת המשפחה שעוזרים לאנשים לנהל את הכסף שלהם במקום לרדוף אחריו.
אנחנו במשרד לא עושים את זה, וזו אחת הסיבות שכל כך חשוב לנו לשתף פעולה עם 'מקימי', שעוזרת כל השנה למשפחות שנכנסו לסחרור כלכלי אחרי שהוציאו יותר ממה שהכניסו מכל מיני סיבות, ואז לקחו הלוואה, ואז ההלוואה עוד יותר מקשה על התזרים ומגדילה את הבור, אז לקחו עוד אחת….
מקימי מצליחים לעזור להם גם בייעוץ פיננסי מול הבנקים וגם בשינוי ההתנהלות הכלכלית ברמה היומיומית, במיצוי זכויות ועוד, עד שהמשפחה מצליחה לעמוד על הרגליים, לחסוך לעתיד ואפילו לתרום חזרה למקימי שיוכלו להוציא משפחות נוספות מהסחרור הזה. (מכירים משפחות כאלה באופן אישי!)
מזמינים אתכם להיות שותפים איתנו, ועל כל שקל שתתרמו למקימי, חוץ מהזכויות בשמיים, מקימי יקבלו מאיתנו, צוות המשרד, עוד שקל. מבצע מכפיל!
מכאן משתתפים במבצע (יש למקימי אישור 46 לצרכי מס) שנזכה להיות תמיד מהנותנים!
ואחרי שתרמתם
נשמח שתשתפו אותנו אם מה שכתבנו כאן גם 'עבר לעשייתה'
האם פתחתם חיסכון לחופשה בקיץ או לפסח הבא או לכל מטרה שחשובה לכם?
מברכים בשנה טובה, שלא יצטרכו אחינו בני ישראל זה לזה ולא לעם אחר.
שנה טובה!
אסתר וצוות ברק ייעוץ והשקעות.
תגובות