אחרי שהחלטנו לתת

למה הוראת קבע עובדת טוב יותר מהתרגשות חד-פעמית, למה לפעמים עדיף לתת מניה מכסף, ואם המיסים שלנו נחשבים צדקה. עשר מחשבות לעשרת ימי תשובה

כמתכנן פיננסי אני יושב על הרבה מאוד תקציבים משפחתיים, ואחד הדברים שמפעימים אותי שוב ושוב הוא כמה מקום תופסת בהם הצדקה. 

מדברים כל היום על יוקר המחיה, על מחירי הדיור ועל משכורות שנגמרות באמצע החודש, ובכל זאת שורת התרומות היא סעיף של ממש, גם אצל משפחות שסופרות כל שקל. אבל לא תמיד בודקים אותה באותה יסודיות. עשרת ימי תשובה נראים לי זמן טוב לעצור גם על סעיף הצדקה.

1. נדיבות שאינה תלויה במצב רוח

150 שקלים בהוראת קבע מצטברים ל־1,800 שקלים בשנה בלי שתצטרכו לקבל 12 החלטות. זה אותו עיקרון של חיסכון אוטומטי: לא משאירים החלטה חשובה לכוח הרצון של סוף החודש.

יש כאן גם צד שפחות חושבים עליו. לעמותה שיודעת מה ייכנס לה בינואר קל יותר לתכנן מלעמותה שחיה מקמפיין לקמפיין. פעם בשנה כדאי לפתוח את הרשימה ולבדוק שאתם עדיין עומדים מאחורי מה שהוקם לפני ארבע שנים.

2. האם צריך פיזור גם בתרומות?

בתיק השקעות ידוע שכדאי לפזר ולהיזהר מלשים את כל הכסף במניה אחת. בצדקה זו כבר שאלה אחרת, ויש טעם גם בריכוז: תרומה גדולה יכולה לממן מהלך מוגדר בארגון שאתם מכירים וסומכים עליו, במקום לפצל סכום מוגבל בין הרבה כתובות. מנגד, בניית תמהיל מכריחה לחשוב. כמה לקרובים ולקהילה, כמה למצוקה מיידית, כמה לארגון שעובד לטווח ארוך, וכמה להשאיר פתוח לצורך דחוף שיתגלה באמצע השנה.

אין חלוקה נכונה אחת, ולא צריך לתרום לעשר עמותות רק כדי לסמן פיזור. הערך האמיתי כאן הוא בבירור כשלעצמו.

3. מה שקשה לצלם

שתי עמותות עושות עבודה דומה באותו תחום, ושתיהן זקוקות לאותו סכום. אחת שכרה חברת קמפיינים, השנייה לא, ובסוף השנה יהיה ביניהן פער גיוס גדול. אין בזה שום פסול. עמותה שאינה משקיעה בשיווק לא תגיע לאיש.

אבל תקציב השיווק הוא רק חלק מהסיפור. מה בעצם מזיז אותנו? בניסויים נמצא שקמפיין למען ילד אחד מגייס הרבה יותר מקמפיין למען שמונה ילדים, גם כשלכל אחד משמונת הילדים יש שם ותמונה. מה שמזיז אותנו הוא אדם אחד. ליווי משפחות בחובות, זקנים בודדים, מניעה שכל הצלחתה היא שלא קרה כלום. הן חשובות לא פחות, והרבה יותר קשה להפיק להן סרטונים.

4. עמותה זולה אינה בהכרח עמותה טובה

כמה אחוזים הולכים להוצאות העמותה? כמה המנכ"ל מרוויח? אלו שאלות חשובות, אבל הן אינן השאלות היחידות. 5% נשמעים מצוין, 15% נשמעים בזבזניים. זה מדד של עלות, והוא לבדו אינו מספר מה קורה בצד השני.

נניח שעמותה מצליחה לגייס מנכ"ל מצוין מהעולם העסקי. היא תשלם לו הרבה יותר, הוצאות ההנהלה שלה יקפצו, ובתוך שלוש שנים היא תסייע לפי שלושה אנשים. העלות לכל אדם שנעזר דווקא ירדה. זה כמובן לא מכשיר בזבוז. זה רק אומר שכדאי לשאול גם כמה אנשים קיבלו סיוע, מה השתנה אצלם ואיך הארגון יודע את זה. מדד ההוצאה מעניין. מדד התוצאה מעניין יותר.

5. מתנה, הלוואה או עבודה

מישהו צריך 10,000 שקלים כדי לעבור תקופה קשה. לפעמים נכון פשוט לתת לו אותם. לפעמים הלוואה מגמ"ח תספיק, וכשתוחזר יצא שוב אותו כסף לאדם הבא. ולפעמים שיחת טלפון למכר שמחפש עובד תעשה יותר משתיהן. הרמב"ם מציב במעלה הגבוהה ביותר את הסיוע שמונע מאדם להזדקק לאחרים, ומונה שם במפורש גם שותפות עסקית וגם מציאת עבודה. וכן, גם עצה פיננסית טובה ונקייה או אזהרה מהלוואה יקרה ומהשקעה מפוקפקת היא סוג של צדקה.

6. כמה שווים באמת אלף שקלים?

חידה קטנה. אתם רוצים שהתרומה תעלה לכם בפועל אלף שקלים, לא יותר. כמה תוכלו לתרום? תרומה למוסד בעל אישור לפי סעיף 46 מקנה ליחיד זיכוי במס של 35%, ולכן התשובה המתבקשת היא 1,350 שקלים. אבל היא אינה נכונה. מי שתרם 1,350 שקלים מקבל זיכוי של כ־472 שקלים, וההוצאה שלו בפועל הייתה כ־878 שקלים. נשאר לו מקום בתקציב. החישוב הנכון הוא חלוקה ב־0.65: תרומה של כ־1,538 שקלים מזכה בכ־538 שקלים, והעלות נטו יוצאת כאלף שקלים. כמעט עוד מאתיים שקלים לעמותה. כל זה בתנאי שיש בכלל מס שאפשר לקבל עליו החזר, ובכפוף לתקרות הזיכוי.

אגב, לא תמיד צריך לחכות להחזר מס אחרי סוף השנה. החל מינואר 2026 אפשר לקבל את הזיכוי באופן אוטומטי בתלוש השכר באמצעות מערכת „תרומות ישראל”. לשם כך התרומה צריכה להיות מדווחת במערכת, גם המעסיק צריך להיות מחובר אליה באמצעות תוכנת השכר, והעובד צריך לאשר באזור האישי של רשות המיסים להעביר למעסיק את המידע על סכום התרומות.

7. לפני שמוכרים את המניה

קניתם מניות ב־40,000 שקלים, ואחרי כמה שנים מוצלחות בשוק ההון הן שוות היום 100,000 שקלים. בהנחה שחל על הרווח מס של 25%, אם תמכרו ייגזרו ממנו 15,000 שקלים, ויישארו לכם 85,000 שקלים לתרומה. הזיכוי עליהם יהיה 29,750 שקלים. העברת המניות עצמן יכולה לעבוד אחרת.

אפשר, בכפוף לתנאים, לשלב פטור ממס רווח הון עם זיכוי לפי סעיף 46 על שווי התרומה. כך מלוא ה־100,000 שקלים מיועדים לתרומה לפני עלויות ביצוע, והזיכוי מחושב עליהם, כלומר 35,000 שקלים, בהנחה שאפשר לנצל אותו במלואו. העמותה קיבלה 15,000 שקלים יותר, והזיכוי שלכם גדל ב־5,250 שקלים.

8. לתרום היום, לבחור אחר כך

יש לכם פרץ של נתינה? שנת המס מתקרבת לקיצה ואתם רוצים לתרום כדי לנצל את הזיכוי? אפשר לתרום עכשיו, בלי להחליט מייד לאן ילך כל הכסף. קרן תרומות פרטית, כמו זו של JGive, מפרידה בין שתי ההחלטות. הפקדתם 20,000 שקלים: קיבלתם קבלה שעשויה להקנות זיכוי של עד 7,000 שקלים, ובהמשך תוכלו לבחור כמה ולמי להעניק בפועל.

אבל שימו לב לעלות. יש דמי ניהול, עלויות השקעה, כללים למועדי חלוקת הכסף ועמלת מינימום שנתית, שהופכת את הכלי למשתלם בעיקר בסכומים גדולים. וחשוב לציין שההפקדה אינה הפיכה. זו אינה קופת חיסכון שאפשר לחזור אליה כשהרכב מתקלקל.

9. ומה עם המיסים?

אני לא נכנס כאן לשאלה ההלכתית אם מס נחשב למעשר, אבל שווה להסתכל רגע על מה שהכסף הציבורי עושה. חלק גדול ממנו הולך לחינוך ולבריאות, לבתי ספר שמקבלים כל ילד ולמערכת שמטפלת גם במי שאין לו שקל, וחלק ממנו הוא צדקה ישירה לכל דבר ועניין: הבטחת הכנסה, קצבאות נכות, סיוע בשכר דירה, סיוע במזון לנזקקים, טיפול בקשישים סיעודיים ותמיכה בניצולי שואה. אפשר לראות בזה זכות חברתית או ביטוח הדדי, ולא נדבה. ובכל זאת העזרה אמיתית, והכסף יצא מהכיס שלנו. זה לא פוטר איש מנתינה פרטית. זה כן אומר שההפרדה בין הכסף שלוקחים ממני ובין הכסף שאני נותן חדה פחות ממה שנדמה.

10. אם אין אני לי מי לי

ראיתי משפחות שנותנות ביד רחבה באמת ומגיעות לגיל שישים בלי פנסייה מסודרת ובלי הגנה כלכלית למקרה שההכנסה תיפסק. הן דאגו למצוקות של אחרים ושכחו לבנות לעצמן רשת ביטחון. הפקדה לפנסייה, ביטוח מתאים וכרית ביטחון לכמה חודשי הוצאות אינם ביטוי לאנוכיות. הם הבסיס שיאפשר לכם להמשיך לתת גם בעוד עשרים שנה.

------

עשר המחשבות האלה עוסקות במסלולים, בעלויות ובתקרות. אבל ההחלטה החשובה מכולן התקבלה עוד קודם, כשרציתם לתת. כל השאר הוא טכניקה. עצם הנתינה משנה בנו משהו עמוק בלי קשר למה שייעשה בכסף אחר כך.