איך עושים תשובה בעניינים הכלכליים שלנו?

ברוח הימים האלה נדבר היום על תשובה, ואיך עושים תשובה בענייני כספים. הישארו עימנו.

לעשות תשובה, זה בעצם לעצור את הגלגל את כל מה שהיה בעבר, ולהתחיל מחדש עם הפנים קדימה.

יש לנו את האפשרות לעשות את זה לא רק בעניינים של בין אדם למקום ובין אדם לחברו - אלא גם בענייני כספים.

כמה מאיתנו מסתובבים עם תחושה לא נעימה בלב - על הפנסיה שלא בדקנו , על החסכונות לילדים שלא עצרנו רגע לסדר כמו שצריך, על הכספים שלא מנוהלים כמו שבאמת היינו רוצים, על הביטוחים שאולי כפולים ולא מצאנו זמן לבדוק ולטפל?

חודש אלול מזמין אותנו לעצור ולעשות תשובה, אז איך עושים תשובה בענייני כספים?

תשובה במילים פשוטות - זה לעשות שינוי.

והדבר הראשון בדרך לעשות שינוי הוא להבין שנכון להיום אני עושה משהו שהוא לא בסדר (עבירה), ושאני רוצה לשנות את זה ולהתנהג בצורה טובה יותר.

לדוגמא, אני צועקת הרבה בבית והייתי מאוד רוצה לשנות את זה. אני לא רוצה לצעוק, אני רוצה להיות נינוחה וחביבה ולהגיב ברוגע לכל מה שקורה.

אז למה אני לא עושה את זה? למה אני לא מגיבה בנינוחות כמו שאני באמת רוצה?

(תעשו את זה רגע, תשאלו את עצמכם את השאלה ותקשיבו לתשובה)

הנה התשובות שעולות בדרך כלל:

• כי הילדים משגעים אותי, ומוציאים אותי מדעתי עם המריבות שלהם

• כי גדלתי בבית מרוקאי ויש לי אופי צועק ומתעצבן

• כי זה עניין של מבנה המוח, יש לי פשוט פתיל קצר, וכל דבר קטן מקפיץ אותי

וכן הלאה…

כשאני חושבת ככה, אני בבעיה.

כי עוד לא פגשתי דרך לגרום לילדים להתנהג תמיד בנימוס ובדרך ארץ ולעשות מיד כל מה שאמא שלהם אומרת להם...

כי אין לנו דרך לבקש מהקדוש ברוך הוא שישלח את הנשמה שלי רטרואקטיבית לבית אחר. וכי עדיין לא המציאו ניתוח מוח להארכת פתיל…

אז מה נעשה? נגזר עליי להיות תמיד אישה צועקת ולעולם לא להיות רגועה?

ממש לא! הקב״ה נתן לנו בחירה חופשית, ולא משנה מה התנאים שמסביב, הוא נתן לי את היכולת לבחור איך להתנהג.

השליטה שלנו על נסיבות חיינו החיצוניות היא מאוד מינימלית, וכל עוד ההסברים להתנהגות שלנו הם דברים שמחוץ לשליטה שלנו, אז באמת (כמעט) אי אפשר לעשות שינוי. הדרך היחידה שבה אפשר לחזור בתשובה ולשנות - היא כשאנחנו לוקחים אחריות על המעשים וההתנהגות שלנו.

כותב את זה הרב קוק באורות התשובה, "אחד מהיסודות של התשובה במחשבתו של האדם, הוא הכרת האחריות של האדם על מעשיו, שבא מתוך אמונת הבחירה החופשית של האדם".

אם אני לא מאמינה שיש לי בחירה חופשית ויכולת לא לצעוק בבית, כמובן שאני לא לוקחת אחריות על הצעקות שלי, וכמובן שלא אוכל לשנות את זה - כי זה לא אני, זו הגנטיקה שלי, הילדים, התרבות, המסכים…

כשאני מבינה שיש לי בחירה האם לצעוק או לא, אני הופכת לאדם חופשי! אני יכולה להיות מה שאני באמת רוצה, אני לא כבולה לנתונים ולסביבה שלי. איזה אושר זה!

(אגב, לפעמים אנשים מפחדים לקחת אחריות על המעשים שלהם כי זו תחושה מבאסת ביותר להרגיש שאני אשמה ואני לא בסדר, ולכן הם מעדיפים להמשיך להאמין שהדברים לא בידיים שלהם.

האמת היא שאשמה מגיעה כשאני עסוקה בלהסתכל אחורה על מה שהיה, וזה גם מבאס וגם די חסר תועלת…

אבל כשאני עסוקה בלהסתכל קדימה- שזה מה שאנחנו זוכים לעשות כל שנה בימי התשובה, אני שמחה שהדברים בידיים שלי, ואני אחראית ויכולה ליצור את חיי מהיום והלאה).

אז איך עושים תשובה בענייני כספים? איך שמים בצד את כל מה שהיה בעבר ועושים שינוי?

הנה כמה דוגמאות.

"יש לנו פנסיה גרועה כי המעסיק שלנו עשה דיל עם איזשהוא סוכן ובגלל זה הפנסיה שלנו על הפנים"

אין לנו דרך לשלוט במעסיק או בדילים שלו עם הסוכנים, אלה הנתונים שמחוץ לתחום האחריות שלנו.

אבל יש לי אפשרות לקחת אחריות על הפנסיה שלי ולטפל בה בעצמי. ללכת לאיש מקצוע שיבחן את כל מה שצריך בפנסיה שלי, וידאג לאינטרסים שלי ולא של המעסיק (יש פה פרסומת סמויה כמובן).

"לא קיבלנו חינוך פיננסי ולכן אנחנו לא יודעים איך לנהל את עצמנו כלכלית"

אפשר להאשים את מערכת החינוך (וזה אפילו נכון), אבל כדי לעשות שינוי, ולהתנהל טוב יותר כלכלית, אנחנו צריכים להודות שאין לנו את הידע הנחוץ, ולהחליט שאנחנו הולכים להשיג אותו. אנחנו לא נשארים במקום המאשים אלא לוקחים אחריות וקוראים את המיילים שברק ייעוץ והשקעות שולחים כדי ללמוד ולהבין איך כסף עובד ואיך לנהל אותו בצורה נכונה.

"אנחנו במינוס בגלל שכל כך יקר לחיות פה במדינת ישראל"

זה נכון שיוקר המחיה פה גבוה, אין על זה ספק בכלל, אבל גם אין לנו איך לשנות את זה. והמינוס? (כמעט) תמיד הוא תוצאה של ההתנהלות והבחירות שלנו, וזה בידיים שלנו לצאת ממנו. כל עוד נשאר בתפיסה שהסיבה שאנחנו במינוס היא בגלל שכל-כך יקר פה - נישאר במינוס. וכשנבין שזה בידינו ונלמד מה ואיך לשנות בהתנהלות שלנו, נצליח לצאת ממנו ואפילו לחסוך מדי חודש (כן, זה אפשרי להרבה מאוד משפחות שכרגע לא מצליחות לחסוך בכלל, אבל זה נושא למייל אחר). אנחנו במשרד רואים משפחות בכל רמות ההכנסה, ואין באמת קשר בין רמת ההכנסה לגובה המינוס…

חשוב לומר- זה לא תהליך קל, אבל הוא כל כך נכון ומשמח!

הנה תרגיל מעשי לחשבון נפש כלכלי:

שבו עם עצמכם ובחרו דבר אחד שאתם לא מרוצים ממנו במצב הכלכלי שלכם:

זה יכול להיות המינוס, הפנסיה שאין לכם מושג באיזה מסלול היא מושקעת (ואיפה היא בכלל…), חוסר חסכונות לילדים, או משהו קטן וספציפי - למשל העלויות החודשיות בסופר.

ואז, תשאלו את עצמכם בסקרנות (ובלי שיפוטיות עצמית): למה זה ככה? למה אנחנו מוציאים בסופר כל כך הרבה כסף? למה אנחנו לא חוסכים לילדים שלנו? למה אנחנו במינוס? למה הפנסיה שלנו לא מטופלת?

ותקשיבו לתשובה.

אם זיהיתם שהתשובה מאשימה מישהו או משהו אחר ולא לוקחת אחריות - נהדר. יש לכם הזדמנות לעשות תשובה!

השלב הראשון הוא להבין שהאמת היא שבחרנו להתנהל בצורה הזו, גם אם בלי כוונה, ולכן בידינו לשנות את ההתנהלות הזו, לא משנה מה הסיבות החיצוניות שהובילו אותנו לאיפה שאנחנו נמצאים.

והשלב השני הוא לחשוב מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשנות את המצב?

לפעמים זה יהיה ממש קל (כמו פשוט לשלוח מייל לברק ייעוץ והשקעות שאנחנו רוצים לעשות סדר בפנסיה שלנו), ולפעמים זה יהיה מאתגר יותר (למשל לומר "לא" למשהו שממש מתחשק לנו לקנות אבל לא באמת צריך) אבל בכל מצב זה יהיה אפשרי!

וכמו תשובה, שאנחנו עושים כל שנה, גם בתחום הכלכלי זה לא זבנג וגמרנו. אבל כל צעד קטן שנעשה, מקדם אותנו ומביא אותנו למציאות כלכלית טובה יותר בעז"ה.

כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!

אסתר סולטן,

מנהלת קהילת ברק ייעוץ והשקעות.