כפי שיודעת כל משפחה שמשלמת משכנתא, בנק ישראל החליט בשבוע שעבר להעלות את הריבית. ולמרות שמדובר כבר בפעם השמינית ברציפות שהוא עושה זאת, בכל פעם זה כואב מחדש.
המשמעות המצטברת אדירה - מאז החלו ההעלאות, באפריל 22, הריבית עלתה כבר ב-4.15% – כך שריבית בנק ישראל עומדת כעת על 4.25% וריבית הפריים, דרכה מתומחרות חלק גדול מההלוואות בישראל, עומדת על 5.75%.
למה הריבית עלתה?
כל החלטה של העלאת ריבית משקללת המון נתונים ותחזיות כלכליות כמו לדוגמה שוק התעסוקה (שכרגע במצב טוב), מצב הריביות בעולם (שעלו בחדות) ושער הדולר (שעלה גם הוא בחדות). אך הנתון שמשפיע על החלטת הריבית יותר מהכל הוא כמובן מדד המחירים לצרכן (=האינפלציה) שבנתיים ממשיך לעלות. מטרתה העיקרית של העלאת הריבית היא להילחם באינפלציה, וכל עוד היא ממשיכה לטפס, בנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית.
(אם אתם רוצים להבין יותר כיצד העלאת הריבית ׳נלחמת׳ באינפלציה מוזמנים לקרוא כאן) מכה לכיס לעליות במדד, ובעקבותיו בריבית הפריים, יש השפעה גדולה על ההחזר החודשי שכן חלק גדול מהמשכנתא צמוד למדד ולריבית הפריים, וכשהם עולים - ההחזר עולה יחד איתם. (החלק היחיד של המשכנתא שאינו מושפע כלל מהשינויים הוא מסלול הקל״צ) הנה לדוגמה טבלה עם המחשה של ההשפעה על מסלול הפריים:
ויש גם דרמות
עליית הריבית האחרונה עוררה גם מהומה פוליטית בה היו מעורבים שר החוץ, שר האוצר ואפילו ראש הממשלה. למי שרוצה להרחיב צילמנו סרטון (יש מקום לשפר את איכות הצילום :) שמסביר בקצרה כיצד ניתן להתמודד עם עליית האינפלציה, מהי מדיניות מונטרית ומהי מדיניות פיסקלית ומה גרם למהומה הפוליטית.
הנה לדוגמה הציוץ של ראש הממשלה. אם אתם רוצים להבין יותר לעומק על מה הוא מגיב, מוזמנים לצפות בסרטון.
תכלס, האם כדאי ׳להקפיא׳ את התייקרות המשכנתא?
העלייה החדה בהחזר החודשי (יחד עם שאר ההתייקרויות) מקשה מאד על חלק מהמשפחות, בוודאי אלו שלקחו הלוואות גדולות.
בתגובה, הבנקים התחילו להציע כל מיני מסלולים של ׳הקפאות׳ או פריסה מחדש של התשלומים כדי להקל על משקי הבית.
לפני שמתלהבים מטוב הלב של הבנקים חשוב לזכור שהבנק הוא בראש ובראשונה גוף כלכלי למטרות רווח. וכשהוא מציע הטבה כזו צריך להבין את האינטרסים שלו.
לבנק חשוב מאד לשמור על הלווים ולדאוג שאנשים יוכלו לעמוד בהחזרים שהתחייבו אליהם. כדי למנוע מצב בו הרבה לווים כורעים תחת נטל החוב בבת אחת, הבנק מקל עליהם בכך שהוא מציע להקפיא את העליות עד יעבור זעם.
ישנם מספר מסלולים של הקפאות, חלקם טובים יותר וחלקם פחות, אך המכנה המשותף של כולם הוא שאין ארוחות חינם. כשתיגמר ההקפאה הזמנית יאלצו המקפיאים לשלם את תשלומי המשכנתא שהוחסרו (קרן + ריבית) וקרן ההלוואה עלולה אפילו לצמוח (בעקבות עליית מדד) כך שככל הנראה ההחזר החודשי שלכם יגדל, אולי אפילו משמעותית.
ואולי כדאי ׳להוריד את ההחזר החודשי׳?
כמו פטריות אחר הגשם צצות בחודשים האחרונים המון פרסומות של יועצי משכנתאות וסוכנויות המציעות ללווים ׳להקטין את ההחזר החודשי׳. נשמע נהדר, למה שלא ניקח את זה? מי לא רוצה ׳להקטין את ההחזר החודשי׳?
לפני שאנחנו רצים חייבים לזכור שהמשמעות של הקטנת ההחזר החודשי היא פשוט מחזור של המשכנתא ופריסת ההלוואה ליותר שנים.
מעבר להחזר הכולל שיעלה באופן משמעותי בעקבות הפריסה הארוכה, לווים שבוחרים בצעד כזה מוותרים במקרים רבים על תנאים טובים שהיו להם בחלק מהמסלולים ונכנסים למסלולים בתנאים פחות טובים (בעקבות עליית הריביות)
ההצעה שלנו - להחזיק את הראש מעל המים!
למעשה אנחנו ממליצים לכל מי שמסוגל להחזיק את הראש מעל המים לא להתפתות להקפיא ובטח שלא למחזר את המשכנתא. אנחנו מקווים שגל העליות יפסק ואחריו גם נראה ירידה בריבית הפריים. מתי זה יקרה? קשה לדעת. כולנו מייחלים שזה יהיה בהקדם.
מוזמנים תמיד להמשיך ולהתייעץ איתנו בכל מה שקשור למשכנתא קיימת או חדשה שאתם צריכים לקחת.
נשמח מאד לעזור.
ולסיום - הזמנה חגיגית ביום ראשון שאחרי החג נקיים הדרכה מקיפה למי שמתכוונים לקחת משכנתא בחודשים הקרובים (ולכל היותר בשנה הקרובה)
נדבר שם בין השאר על:
תמונת מצב של שוק המשכנתאות בעקבות העלאות הריבית.
היכרות עם האינטרסים של מי שהולך להיות השותף המרכזי שלכם בבית (הבנק...)
קל״צ בקלי קלות - המושגים והמונחים החשובים של המשכנתא בעברית פשוטה.
כמה יתנו לי בפועל? כללי אצבע דרכם תבינו כמה תוכלו לקבל (וכמה כדאי לכם לבקש..)
מאיפה מתחילים? טיפים וטריקים לפני שמתחילים בתהליך.
מוזמנים להרשם ולהעביר למכרים שמתכוונים לרכוש או לבנות דירה בתקופה הקרובה.