האם הגיע הזמן לפתוח עסק (זעיר)?

סוף שנת הכספים מתקרבת זה זמן נהדר לבחון את הדרכים שלנו להתייעל כלכלית. בדיוק כמו שאנחנו עושים בדיקות שנתיות לרכב - זה גם הזמן לבדוק האם יש כלים פיננסיים חדשים שיכולים לשפר את החיים שלנו. אחד מהם, שנכנס לתוקף בשנת 2025 וכדאי להכיר לקראת 2026, הוא הרפורמה שיצרה את מעמד "העוסק הזעיר".

לפני כמה שנים, כשהייתי בתחילת דרכי המקצועית, הלכתי להעביר הרצאה בירוחם. הייתי מעביר הרצאות כאלה כחלק מעבודתי כשכיר, אבל בפעם הזו זו הייתה זו בקשה פרטית, מחוץ לשעות העבודה. כשהמארגן שאל אם אני יכול להוציא חשבונית, התלבטתי. לא הייתי רשום כעוסק, ולמרות שההזדמנות הייתה משתלמת, המחשבה על הבירוקרטיה הכרוכה בפתיחת תיק במס הכנסה ובמע"מ, ניהול חשבוניות ודיווחים רק בשביל סדנה בודדת, הרתיעה אותי. ויתרתי על ההזדמנות. 

והנה, הרפורמה החדשה בדיוק נועדה לפתור את הבעיה הזו.

מה בעצם אומרת הרפורמה?

אם יש לכם הכנסות צדדיות קטנות - עד 120,000 ש"ח בשנה (נכון ל-2025) - אתם יכולים להירשם כ"עוסק זעיר". המעמד הזה מעניק שורה של הקלות משמעותיות:

פטור מדיווח מפורט למס הכנסה, פטור מהצרת הון - וההטבה המשמעותית ביותר: הכרה אוטומטית בהוצאות של 30% מההכנסה, בלי הצורך לשמור קבלות ולהתעסק עם ניירת. תכף נסביר איך זה עובד. אבל קודם נסביר למה זה כדאי לכם. 

אין לי הרבה עבודה כעצמאי/ת. שווה לי לפתוח? 

תחשבו על המקרה שלי. אם היה לי בזמנו מעמד של עוסק זעיר יכולתי לקבל תשלום על ההרצאה, ללא הסבך הבירוקרטי הכרוך בניהול עסק "רגיל". אבל יש לזה גם יתרונות נוספים:

1. עצמאות כלכלית: בעולם שבו עבודה אחת לכל החיים אינה מובטחת, יכולת לספק שירות באופן רשמי מחוץ למקום העבודה העיקרי מייצרת רשת ביטחון. אם אתם נותנים ייעוץ מקצועי, עורכים תוכן, מלמדים, או מספקים כל שירות אחר - אפשר לעשות זאת בצורה חוקית ומסודרת.

   
   

2. פיתוח כישורים: לעתים יש לנו כישורים ויכולות שלא באים לידי ביטוי במסגרת העבודה הרגילה. עוסק זעיר מאפשר לכם לפתח ולממש אותם באופן חוקי ורשמי, עם חשיפה מינימלית לסיכונים.

   
   

3. קרן השתלמות משלך: אחד היתרונות המשמעותיים הוא האפשרות לפתוח קרן השתלמות כעצמאי. קרן השתלמות מאפשרת חיסכון עם פטור ממס רווחי הון אחרי שש שנים - הטבת מס שיכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים לאורך זמן.

   
   

4. שקיפות מול רשויות המס: כן, גם זה יתרון. בעידן הנוכחי, האלגוריתמים של רשויות המס הולכים ומשתכללים, ובעזרת נתונים מבנקים, אפליקציות תשלום ופלטפורמות מקוונות, הם מזהים פעילות כלכלית לא מדווחת ביעילות גוברת. עדיף לנהל הכל בצורה מסודרת ו"לבנה" מלכתחילה.

   
   

5. חובת הדיווח השנתי, גם אם בפורמט מצומצם, מאלצת אותנו להתמודד עם המספרים ולהביט בהם בעיניים. כמקובל בעולם הניהול, "מה שנמדד - משתפר". הדיווח השנתי גורם לנו למדוד, ולכן לנהל טוב יותר את ההכנסות שלנו.

   
   

רגע, אז מה ההבדל בין עוסק פטור לעוסק זעיר?

כן, זה מבלבל. בישראל, בעל עסק כפוף לשתי מערכות מס נפרדות:

• מס הכנסה - כמו כל אזרח, בעל עסק משלם מס על הרווחים שלו.

• מע"מ - מס ערך מוסף (כיום בגובה 18%) שבעלי עסקים גובים מהלקוחות ומעבירים למדינה.

בעבר, המונחים "עוסק פטור" ו"עוסק זעיר" היו למעשה כינויים שונים לאותו דבר. אבל הרפורמה החדשה יצרה הבדל משמעותי:

* עוסק פטור: מעמד במערכת המע"מ - פטור מגביית מע"מ מלקוחות ומדיווח חודשי למע"מ. תקף לעסקים שהמחזור השנתי שלהם נמוך מ-120,000 ש"ח.

* עוסק זעיר: מעמד חדש במערכת מס הכנסה - מעניק הקלות משמעותיות בדיווח ובהכרה אוטומטית בהוצאות. גם הוא תקף לעסקים עם מחזור שנתי עד 120,000 ש"ח.

החידוש הוא שהיום אפשר להיות גם וגם. עסק עם מחזור נמוך מהתקרה יכול ליהנות מהקלות בשתי המערכות - להיות פטור ממע"מ ובמקביל ליהנות מהקלות במס הכנסה כעוסק זעיר.

כך פועלת הכרת ההוצאות במס - לפני ואחרי הרפורמה

חשוב להבין את הרציונל מאחורי ניכוי ההוצאות. בתפיסה הבסיסית של מס הכנסה, אנחנו אמורים לשלם מס רק על הרווח שלנו - כלומר, על ההכנסות פחות ההוצאות שהוצאנו כדי לייצר אותן.

עד היום, העצמאי (גם בעל עסק קטן) היה חייב לשמור כל חשבונית וקבלה, לתייק, למיין ולהעביר לרואה חשבון. בסוף השנה, הרואה חשבון היה מכין דוח שנתי מורכב שכולל פירוט של כל ההכנסות וההוצאות. עבור עסק קטן, עלות הכנת הדוח לעתים התקרבה או אף עלתה על החיסכון במס שהושג מניכוי ההוצאות!

הרפורמה מציעה מודל פשוט יותר: במקום להתעסק עם כל הניירת הזאת, קיבלתם הכרה אוטומטית של 30% מההכנסה כהוצאה. בצורה כזו, המדינה מכירה בכך שלכל עסק יש הוצאות, ולכן מעניקה הכרה אוטומטית בשיעור קבוע, בלי הצורך בתיעוד והוכחה.

כמובן, עבור עסקים עם שיעור הוצאות גבוה מ-30% (כמו לדוגמה נגר בונה פרגולות שצריך לרכוש קורות עץ יקרות המהוות חלק ניכר ממחיר הפרגולה), המסלול הרגיל של הכרה מלאה בהוצאות עדיין עומד לרשותם. אבל עבור רבים, ובמיוחד עבור בעלי הכנסות צדדיות קטנות, 30% זה שיעור סביר שחוסך להם המון עבודה, טרחה ועלויות.

אז איך נרשמים?

רשות המיסים הקימה מערכת ייעודית לרישום עוסק זעיר. אם פתחתם (או תפתחו) תיק עוסק פטור חדש במהלך 2025, תסווגו אוטומטית כעוסק זעיר. אם יש לכם כבר תיק עוסק, תוכלו להגיש בקשה לשינוי סיווג דרך האתר של רשות המסים.

שורה תחתונה: העתיד כבר כאן

העולם שבו אדם עובד 40 שנה באותו מקום עבודה הולך ונעלם. שוק העבודה המודרני מתאפיין בגמישות, בתנועה בין קריירות, ובריבוי מקורות הכנסה. יותר ויותר ישראלים מגלים את היתרונות של "הכנסה צדדית" - מורה שמפתח קורס דיגיטלי, עובדת היי-טק שמוכרת תכשיטים שהיא מעצבת בערבים, רואה חשבון שמרצה פעמיים בחודש, או רופא שמקדיש יום בשבוע לייעוץ מקוון.

רפורמת העוסק הזעיר היא דוגמה מבורכת למערכת שמתאימה את עצמה למציאות החדשה. במקום להקשות על אנשים שרוצים לגוון את מקורות ההכנסה שלהם בבירוקרטיה מסובכת, המדינה מציעה מסלול מהיר ופשוט. זה טוב לאזרחים, שיכולים לנצל את הידע והכישורים שלהם באופן חוקי ומסודר, וזה טוב גם למשק, שנהנה מיזמות, מחדשנות ומצמיחה כלכלית.

הגיוון הכלכלי הזה יוצר גם חוסן - הן ברמת הפרט, שפחות תלוי במעסיק בודד, והן ברמת המשק, שפחות פגיע למשברים ענפיים. כשאנחנו מתכננים את 2026, כדאי לבחון אם פתיחת "עוסק זעיר" יכולה לפתוח בפנינו אפיקי הכנסה והתפתחות חדשים. העולם משתנה, וטוב שגם המערכות משתנות איתו.