אנחנו המוצר - על הכלכלה שמאחורי החינם.

פורסם בטור הכלכלי החדש שלנו בעיתון ׳עולם קטן׳.

"אם זה חינם, אתה המוצר." זו אולי האמירה הכלכלית הכי מצוטטת בעידן הדיגיטלי. המשפט הזה מסביר בדיוק למה ג׳ימייל, פייסבוק, יוטיוב וענקיות טכנולוגיה אחרות יכולים להציע לנו שירותים מדהימים ללא עלות כספית ישירה.

השיטה עובדת כך: בעזרת המידע האין-סופי שנאסף עלינו (מה אנחנו אוהבים, מה אנחנו קונים, עם מי אנחנו מתכתבים, לאן אנחנו נוסעים) מותאמות לנו פרסומות מדויקות במיוחד. רוב מוחלט מההכנסות של ענקיות הטכנולוגיה הללו מגיע ממכירת פרסומות מותאמות אישית. הן לא מוכרות את המידע עצמו, אלא את הגישה אלייכם - המפרסמים משלמים כדי להציג לכם פרסומות מדויקות על בסיס המידע שנאסף.

שתי דרכים להסתכל על התופעה 

בגמרא במסכת שבת יש ויכוח מפורסם בין רבי יהודה לרבי שמעון על הרומאים. רבי יהודה מחמיא להם: "כמה נאים מעשיהן של אומה זו! תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות." רבי שמעון חולק בתוקף: "כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן... גשרים - ליטול מהן מכס."

הדילמה הזו רלוונטית גם היום לגבי ענקיות הטכנולוגיה. אפשר להסתכל על התופעה בעין טובה כמו רבי יהודה (אנחנו מקבלים שירותים מעולים ללא עלות כספית, ואפילו זוכים לקבל פרסומות למוצרים ושירותים המתאימים במיוחד עבורנו). אבל אפשר גם להסתכל על זה כמו רבי שמעון (החברות הטכנולוגיות אוספות מידע אישי עלינו בהיקף חסר תקדים, פוגעות בפרטיות שלנו וכל זה כדי למכור אותנו למפרסמים ולעשות עלינו קופה).

האמת היא שהמציאות המודרנית הרבה יותר מתוחכמת ממה שנראה במבט ראשון. איסוף המידע הוא רק התחלה. 

במשך השנים פיתחו החברות לא מעט שיטות למכירת מנויים למוצאים הדיגיטליים שלהם. הנה כמה מהמרכזיות:

1. שיטת הקח בחינם אבל תצפה בפרסומות: יוטיוב עושה את זה באופן הכי מפורש. הם אומרים לנו בכנות: "תצפו בפרסומת של 30 שניות, ובתמורה תקבלו סרטון." זה שקוף והוגן. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו נותנים (זמן וקשב) ומה אנחנו מקבלים (תוכן איכותי). האמת היא שלא צריך ללכת רחוק. גם העיתון שאתם מחזיקים ביד כעת עובד במודל דומה :)
   

2. שיטת הנציק לך עם פרסומות ומגבלות עד שתתייאש: כן, השיטה הזו מזכירה פרוטקשיין שאנחנו מכירים מאזור באר שבע. ספוטיפיי לדוגמה מציפה אותנו בפרסומות מעצבנות שמפרסמות דבר אחד: הגרסה ללא פרסומות. בעבר שיטה דומה הייתה מקובלת בעולם האנטי-וירוס. התוכנה הציגה אזהרות מפחידות על איומים שהיא מצאה, רק כדי למכור לנו את הגרסה המלאה שתטפל בהם.
   

3. שיטת הקח בחינם אבל רק חלק מהשירות: זו שיטה שמכונה פרימיום עם F מלשון Free, בחינם. קנבה עושה את זה יפה (נותנת לנו כלים בסיסיים בחינם, אבל אם אנחנו רוצים תבניות מתקדמות אנחנו מתבקשים לשלם על מנוי). גם ChatGPT ו-Claude עובדים דומה: הם נותנים שימוש מוגבל בחינם, ואז דורשים מנוי לשימוש מקצועי. בעולם האמיתי זה קיים בדוגמיות טעימה שמחולקות לעיתים בסופר. אם טעים לך, אתה מוזמן לרכוש את המוצר המלא. מה שיפה בשיטה הזו היא שהפרסומת למוצר היא המוצר עצמו. מליוני משתמשים יכולים להתנסות בעצמם ולהחליט האם שווה להם להשקיע את הסכום המלא.
   

4. שיטת הקח בחינם לחודש: בנתיים תן לנו כרטיס אשראי לא נחייב אותך עד שיעבור חודש ואנחנו מקווים שתשכח לבטל וכך נרוויח מנוי :) לינקדין פרמיום, נטפליקס, אמזון פריים כולם עושים את זה. פועל פה אותו עיקרון של השיטה הקודמת (התנסות בלתי אמצעית עם השירות). אם אתם בוחרים להתנסות בחודש הניסיון, חשוב לשים תזכורת ביומן ולהחליט לפני תום התקופה.
   

5. שיטת יצירת התלות: מעבר לכל השיטות הללו, החברות יוצרות תלות שקשה לצאת ממנה. גוגל תמונות שומרת אלפי תמונות שלכם, ספוטיפיי למד את הטעם המוזיקלי שלכם. ככל שמשתמשים יותר בשירות, כך יותר קשה לעזוב אותו - גם אם מופיע מתחרה טוב יותר או זול יותר ואפילו אם החברה תחליט להעלות מחירים (דמיינו שווטסאפ מתחילה לגבות 15$ לחודש. לא תשלמו?) זו אסטרטגיה מכוונת של יצירת תלות.

6. 
   

איך להתנהל בחכמה?

• ראשית, הבינו את מנגנון הרווח. כשמשהו נראה חינמי, חשוב להבין איך בדיוק החברה מרוויחה מאיתנו (האם זה פרסומות, מכירת מידע, או לחץ לשדרוג). הבנה זו תעזור לכם לקבל החלטות מושכלות יותר.
  

• שנית, אל תפחדו לשלם על מה שחשוב לכם. במשך שנים הרגילו אותנו לקבל שירותים בסיסיים כמו מייל ואחסון ענן בחינם, אבל לפעמים התשלום הוא בעצם העסקה הטובה יותר. אחסון נוסף של גוגל עולה פחות מעשרה שקלים בחודש ויכול לחסוך שעות של מחיקת תמונות. מנוי לבינה מלאכותית יכול לחסוך שעות עבודה. כשהתמורה שווה את המחיר - כדאי פשוט לשלם.
  

• שלישית, שמרו על שליטה על הזמן והקשב שלכם. זה המשאב הכי יקר שיש לכם. אפליקציות מתוכננות להשאיר אותכם בפנים זמן רב ככל האפשר. קבעו גבולות (השתמשו בטיימרים, כבו התראות מיותרות, ואל תתנו לאלגוריתם להחליט בשבילכם איך לבלות את הערב).

• 
  

בסופו של דבר, חברות הטכנולוגיה יוצרות ערך אמיתי. גוגל באמת מקל על החיים שלנו. ספוטיפיי באמת הפך את הגישה למוזיקה לנוחה ונגישה. ומנועי הבינה המלאכותית באמת עוזרים בעבודה וביצירתיות. אבל הן גם עושות את זה כדי להרוויח, ויש להן שיטות מתוחכמות לעשות זאת. ברגע שאנחנו מבינים את השיטות, אנחנו יכולים לקבל החלטות מושכלות. לפעמים נחליט לשלם, לפעמים להסתפק בגרסה החינמית, ולפעמים לחפש אלטרנטיבות.

העולם הדיגיטלי איתנו כבר עשורים, אבל אנחנו עדיין לומדים איך להיות צרכנים חכמים בו. המוצרים הפכו מופשטים, מודל המנוי הפך לסטנדרט, והמילה "חינם" מערפלת על העלות האמיתי כשבפועל אנחנו משלמים בפרטיות שלנו, בזמן היקר ובקשב שלנו. העולם השתנה אבל העיקרון נשאר זהה: מי שמבין את הכללים מקבל החלטות טובות יותר.

---

כדי לראות את המגמות, הבאנו כאן ניתוח לדוגמה של הכנסות חברת גוגל.

ככל שעוברות השנים גוגל מחפשת אפיקי הכנסות נוספים, כולל מנויים בתשלום, כדי לגוון ולא להסתמך על ההכנסות מפרסום בלבד.