חודש הקניות והאשליות

זה קרה לי בבלאק פריידי של שנה שעברה. פתחתי את המחשב רק להציץ מה קורה עם המבצעים של אוזניות עבור הבת שלי, וכעבור שעה מצאתי את עצמי מסתכל על עגלה דיגיטלית עמוסה במוצרים בשווי של יותר מאלפיים שקלים. אפילו לא שמתי לב איך זה קרה. בלחיצה על "סיים הזמנה" הרגשתי פתאום תחושת ניצחון - כאילו הערמתי על המערכת והצלחתי לתפוס את הדילים הטובים לפני כולם. 

רק אחרי כמה דקות של התפכחות קלטתי את האמת המביכה: לא חסכתי שקל. פשוט קניתי סיפור שסיפרו לי על "הזדמנות חד פעמית".

אני יודע שאני לא לבד. כל נובמבר זה קורה למיליונים – לא רק בארץ, גם בעולם. מה שהתחיל כמסורת אמריקאית של יום שישי אחרי חג ההודיה הפך לתופעה גלובלית שמתפרסת כמעט על פני חודש שלם. מיום הרווקים הסיני ב-11 בחודש, דרך השופינג איי.אל הישראלי, ועד לשיאים בבלאק פריידי וסייבר מאנדיי בסוף החודש.

אבל האם המבצעים האלה באמת משתלמים לנו, הצרכנים, או שמא אנחנו נופלים קורבן למניפולציות שיווקיות מתוחכמות?

איך הגענו לכאן?

"בלאק פריידי" (יום שישי השחור) התחיל כמסורת אמריקאית - היום שאחרי חג ההודיה שסימן את פתיחת עונת הקניות לקראת חג המולד. השם מקורו בכינוי שנתנו שוטרי תנועה בפילדלפיה לעומסי התנועה האדירים שנוצרו כשהמונים הסתערו על חנויות העיר. 

במקביל, בצד השני של העולם, התפתח "יום הרווקים" הסיני שחל ב-11.11 - התאריך נבחר בגלל ארבע האחדות שמסמלות ארבעה אנשים בודדים. (למה בודדים? מדיניות הילודה הסינית הביאה לכך שיש הרבה יותר גברים מנשים…) מה שהחל כחגיגה לרווקים באוניברסיטאות בשנות ה-90 הפך תחת ענקית המסחר אליבאבא ליום הקניות הגדול בעולם, עם מכירות של 140 מיליארד דולר ביממה אחת. עם השנים, שתי התופעות הללו התמזגו והתפשטו גלובלית, והגיעו גם אלינו לישראל.

לפי נתוני חברות האשראי, בשנת 2024 ביצעו הישראלים עסקאות בסכום של כ-1.2 מיליארד דולר רק בבלאק פריידי, עלייה של 8.7% לעומת השנה הקודמת. זה אומר שכל משק בישראל הוציא בחודש נובמבר כ-1,000 שקל יותר מאשר בחודש רגיל. 

הפסיכולוגיה מאחורי הקניות

ריצ'ארד תאלר, חתן פרס נובל לכלכלה, טבע את המושג "תועלת עסקה" (Transaction Utility) המתאר את ההנאה שאנחנו מפיקים מעצם השגת "עסקה טובה" - לפעמים אפילו יותר מהמוצר עצמו. חברות הענק מנצלות את הנטייה הזו על ידי מסגור הדילים כמוצלחים במיוחד, גם אם בפועל ההנחות צנועות למדי.

חלק מהאפקטיביות של מכירות נובמבר היא ההנעה החברתית שהן יוצרות. כשאנחנו רואים המוני אנשים קונים, זה מגביר את הסיכוי שגם אנחנו נקנה. לא במקרה, חברות מפרסמות תמונות של תורים ארוכים ומדווחות על כמויות מכירה גבוהות - כדי ליצור "אפקט עדר" שגורם לנו לחשוש שנפספס משהו.

מחקר שנערך על ידי חברת יו-גוב הראה ש-36% מהאמריקאים מתכננים לערוך קניות בבלאק פריידי, ומחקר אחר  משנת 2023 מצא שאחד מכל ארבעה אמריקאים חוו הונאה במסגרת רכישות בבלאק פריידי. זוהי תזכורת לכך שלחץ הקניות עלול לגרום לנו להיות פחות זהירים.

האם המבצעים אמיתיים?

לפי מחקרים שנערכו בתחום, לא כל המבצעים נולדו שווים. בחלק מהמקרים, חנויות מעלות מחירים לפני תקופת המבצעים כדי להציג "הנחות" מרשימות יותר. 

בישראל, חלק מהרשתות הגדולות אכן מציעות הנחות אמיתיות ומשמעותיות בתקופה זו, אך אחרות מציגות מבצעים עם "אותיות קטנות" והגבלות. מעניין שדווקא בתקופת הבלאק פריידי, רשתות שהציגו פערי מחירים של עשרות אחוזים מול חו"ל במהלך השנה, פתאום יכולות למכור במחירים תחרותיים - מה שמעורר שאלות לגבי המרווחים האמיתיים שלהן בימי שגרה.

לפעמים מבצעים גדולים מתגלים כעטיפת מתנה ריקה מתוכן.

אז מה באמת משתלם לקנות בנובמבר?

אז מה כן משתלם? מוצרי חשמל ואלקטרוניקה – בעיקר בחנויות אמינות; רכישות שתכננתם מראש ורק חיכיתם להזדמנות להוזיל את המחיר; ומותגי אופנה בינלאומיים שלא נוהגים להציע הנחות לאורך השנה. 

לעומת זאת, צעצועים, בגדי חורף ומוצרי יוקרה אלקטרוניים – עדיף לדחות. ההנחות האמיתיות עליהם מגיעות דווקא אחרי שהחגיגה נגמרת. 

והכי חשוב: רכישות אימפולסיביות של דברים שלא באמת נחוצים לכם, אלה שנכנסות לעגלה "כי יש מבצע", הן בדיוק מה שהסוחרים מקווים שתעשו – ובדרך כלל מה שיגרום לכם להתחרט אחר כך.

טיפים לקניות חכמות בחודש נובמבר

1. תכננו מראש - הכינו רשימה מסודרת של דברים שאתם באמת צריכים ורוצים לרכוש. לכל מוצר, רשמו את המחיר הרגיל ומה ייחשב בעיניכם "דיל טוב" 

2. עקבו אחרי מחירים - בדקו את מחירי המוצרים שבועות לפני המבצעים כדי לדעת אם ההנחה אמיתית. 

3. קבעו תקציב - והכי חשוב: תיצמדו אליו! תחליטו מראש כמה אתם מוכנים להוציא על כל קטגוריה (אלקטרוניקה, ביגוד, מתנות) ואל תחרגו.

4. השוו מחירים - בין אתרים שונים ובין חנויות פיזיות לאונליין.

5. זכרו את כלל הזהב - הנחה של 50% על פריט שאינכם צריכים היא בזבוז של 100%!
   

רכישה בתשלומים 

אחת המלכודות השקטות של תקופת המבצעים היא הפיתוי לפרוס תשלומים. באופן כללי, עדיף להימנע מקניות בתשלומים – במיוחד כשמעורבת ריבית או עמלות נוספות. גם “תשלומים ללא ריבית” הם לא באמת חינם: זו התחייבות עתידית שיכולה להכביד בדיוק כששוכחים ממנה. החריג היחיד הוא רכישה משמעותית שתשמש אתכם לאורך זמן ותורמת ערך אמיתי – למשל מכונת כביסה, מחשב או מקרר. במקרים כאלה, פריסה יכולה להיות פתרון תזרימי סביר, כל עוד יש לכם תקציב מתוכנן ואתם יודעים שתעמדו בהתחייבות.

המחיר הנפשי של "חגיגת הקניות"

מעבר לשאלה אם המבצעים משתלמים כלכלית, כדאי לחשוב גם על ההשפעות הנפשיות של תרבות הצריכה המוגזמת. מחקרים מראים שכשני שלישים מהקונים מתחרטים על לפחות רכישה אחת שביצעו בבלאק פריידי, ורבים מאיתנו מסתובבים עם מחסנים ובוידעמים מלאים במוצרים שקנינו במבצעים ומעולם לא השתמשנו בהם באמת. 

שווה לשאול את עצמנו: האם הקניות האלה באמת משפרות את איכות החיים שלנו? או שהן רק מספקות ריגוש זמני שמתפוגג במהירות?

מבצע 1+1

בסופו של דבר, הקנייה החכמה ביותר היא זו שמוסיפה ערך אמיתי לחיינו - בין אם נרכשה במבצע מיוחד או במחיר מלא. אולי זה הזמן לחשוב מחדש על היחס שלנו לצריכה, ולזכור שהדברים היקרים באמת בחיים אינם נמכרים בחנויות.

ואם כבר הזכרנו את יום הרווקים הסיני - אולי ארבע האחדות (11.11) שנחגגות ביום הזה יזכירו לנו את המבצע החשוב באמת: הקשרים עם אנשים אחרים. נאחל שכל הרווקים והרווקות ימצאו את זיווגם - וזו מתנה שלא צריך להמתין עבורה לחודש של מבצעים. מספיק שווה פרוטה. וקצת תשומת לב של הסביבה.