חינוך פיננסי? לא בבית ספרנו.

אם אתם קוראים את הטור הזה, כנראה שכבר הגעתם לשלב שבו ענייני כלכלה ופיננסים מעניינים אתכם. אולי זה קרה אחרי שקיבלתם את המשכורת הראשונה, אולי כשהתחתנתם, או אולי כשנתקלתם בבעיה כלכלית שדרשה פתרון. אבל מה שבטוח – זה לא קרה בכיתה ד'.

"לו רק לימדו אותנו על כסף בבית הספר!" - זה המשפט שאני שומע לפחות פעמיים בשבוע במפגשים עם לקוחות. זוג צעיר שהופתע לגלות שקרן המשכנתא שלהם עולה עם האינפלציה, עצמאית שנדהמה מהמיסים הראשונים, שכיר שלא הבין מה קורה עם הפנסיה שלו - כולם מגיעים לאותה מסקנה: "אם רק היו מלמדים אותנו את זה בבית ספר, היינו במקום אחר לגמרי."

בשבוע שעבר הודיע שר החינוך שחינוך פיננסי יהפוך למקצוע חובה במערכת החינוך החל משנה הבאה. ההודעה התקבלה בתשואות ברשתות החברתיות, והמחשבה הראשונה של רבים הייתה: "סוף סוף! ילמדו את הילדים משהו שימושי לחיים האמיתיים!"

אבל לדעתי, אחרי שנים של עבודה עם אנשים וכסף, אני לא בטוח שחינוך פיננסי בכיתות היסודי הוא פתרון הקסם שכולם מייחלים לו. למעשה, יש סיבה טובה לחשוב שאולי הוא אפילו יחמיר את הבעיה.

החור השחור של החינוך הפיננסי

וזה לא רק אני. מחקרים מארה"ב ומאירופה מראים תמונה מפתיעה: אין הבדל משמעותי בהתנהגות הפיננסית של בוגרי מערכות חינוך שלמדו כלכלה או חינוך פיננסי בגיל צעיר, לעומת אלה שלא. במלים אחרות: לימוד פורמלי של כלכלה ופיננסים בגיל צעיר מדי פשוט לא רלוונטי. 

האמת היא שאי אפשר לחייב מישהו להתעניין במשהו. כולנו מכירים את התחושה מבית הספר - כשמקצוע מגיע כחובה, כשיעור שצריך לעבור בו מבחן, הוא הופך לעוד חובה של בית ספר. וכשמדובר בחינוך פיננסי, התוצאה יכולה להיות הרסנית - במקום לפתח סקרנות ועניין אמיתי בתחום, אנחנו עלולים לפתח דווקא התנגדות, רתיעה ושעמום.

לא המדרש עיקר אלא המעשה

חשבו על זה כך: אם היינו מלמדים נהיגה בתיאוריה בכיתה ח', ואז אומרים לתלמידים "תחכו שש שנים ואז תנהגו" - כמה מהחומר היה נשאר?

החינוך הפיננסי האפקטיבי ביותר מתרחש בדיוק ברגע שבו אנחנו צריכים אותו. כשצריך לבחור מסלול חיסכון לטיול אחרי הצבא. כשמקבלים משכורת ראשונה. כשמקימים עסק קטן. זה הרגע שבו המוח שלנו פתוח באמת לקלוט ולהטמיע את הידע. 

בעבר הייתי משוכנע שעדיף לדחות את החינוך הפיננסי לשנים שאחרי התיכון, כשהצורך הופך להיות מיידי ומוחשי. אבל המציאות של היום מחייבת חשיבה מחודשת. האינטרנט הוצף בתרמיות פיננסיות, בסיפור התעשרות מהירה ובמאסטרים שמבטיחים מאות אחוזים בשבוע. צעירים בני 14-15 נחשפים כבר היום להשקעות בקריפטו ולמסחר ספוקלטיבי בניירות ערך, בלי הכלים להבחין בין השקעה לגיטימית וסולידית לבין תרמיות והשקעות בסיכון גבוה מדי. 

לכן, גם אם אנחנו מכירים במגבלות של החינוך הפיננסי המוקדם, אי אפשר להתעלם מהצורך להעניק לצעירים לפחות את המיומנויות הבסיסיות לזהות ולהתגונן מפני הונאות פיננסיות. זה כבר לא מותרות - זו הגנה בסיסית בעולם דיגיטלי. 

אז מה כן? חינוך פיננסי מעשי

הפתרון, לדעתי, הוא כפול:

1. בבית הספר: חינוך פיננסי אמיתי צריך להיות חלק מההכנה לחיים בשנים האחרונות של התיכון - כיתות י"א-י"ב, כשהתלמידים כבר עובדים בחופשים, מתכננים את עתידם אחרי הצבא, ומתמודדים עם החלטות כלכליות אמיתיות.

2. במעגלים החברתיים ובבית: אנחנו כולנו, בכל גיל ובכל מצב, יכולים להיות סוכני שינוי ומקורות ידע זה עבור זה. אין צורך להיות מומחה כדי לשתף בלקח שלמדת, בטעות שעשית, או בהצלחה פיננסית שהשגת.

אם אתם קוראים את השורות האלו, כבר יצאתם מ"הקהל השבוי" של מערכת החינוך - אתם כאן מרצונכם החופשי, כי הנושא מעניין אתכם. זו בדיוק הנקודה: חינוך פיננסי אפקטיבי מתחיל כשיש סקרנות ומוטיבציה פנימית, לא כשהוא מגיע כחובה חיצונית.

הנה כמה רעיונות מעשיים ליישום מול הילדים (ואם אתם בעצמכם ילדים, תנסו ליישם מה שאפשר מהצד שלכם ):

🔹שתפו אותם בהחלטות אמיתיות מהחיים. אתם מתלבטים איזה רכב לקנות? חושבים איך לתכנן נכון את הוצאות בחופש הגדול? ניהול התקציב לא חייב להיות מעל הראש של הילדים. כמובן בהתאם לגיל, אבל ספרו להם ושתפו אותם במחשבות ובהתלבטויות, ושאלו אותם מה לדעתם צריך לעשות.

🔹דברו על סוגיות כלכליות. לא לכל ההורים מתאים לשתף בסוגיות הקשורות לתקציב המשפחתי. אבל תמיד אפשר לעניין את הילדים בשאלות הקשורות לתקציב ולמשק הלאומי. כמעט בכל יום עולות בתקשורת סוגיות הקשורות למיסים, לתקציבים ולמדיניות כלכלית שאפשר לדון עליהם עם הילדים (כמובן, בהתאם לגיל).

🔹פענחו פרסומות. גם אם אין לכם טלוויזיה או אינטרנט פתוח בבית, כמעט בכל מקום אפשר לראות פרסומות שיווקיות. אפילו כאן בעולם קטן. דונו עם הילדים על הדברים, שאלו אותם - מה לדעתכם מפרסמים כאן? איזה רגש או מסר הפרסומת מעבירה? עשו להם בית ספר בחיים האמיתיים.

🔹הביאו ספרים פיננסיים הביתה. יש היום שפע של ספרים נגישים על כסף וכלכלה. כשההורים קוראים, גם הילדים קוראים. ספר מצוין להתחלה הוא כמובן 'הפסיכולוגיה של הכסף' - קריא, מרתק, ומלא תובנות שרלוונטיות גם לבני ולבנות נוער.

🔹הראו להם את החשבון שלהם בתוכנית 'חיסכון לכל ילד'. שיראו שיש כסף על שמם בבנק או בבית ההשקעות. הראו להם איפה הוא מושקע ואיך הוא גדל, כמה כסף נכנס כל חודש ומה המשמעות של התשואה לאורך זמן - כך הם יוכלו ללמוד על השקעות וחסכונות. (אם אתם לא יודעים היכן מושקע הכסף של ילדיכם, זה הזמן לברר...)

🔹למתקדמים: פתחו 'קופת גמל להשקעה' או חשבון השקעות על שם הילד. לקופה יהיה ניתן להעביר מתנות מבר או בת המצווה ואליה הילד יכול להפקיד חסכונות אישיים מעבודות חופש. בשונה מחיסכון בבנק המיועד לילדים, כאן הקופה ממש רשומה על שמו ושייכת לו.

בית הספר של החיים

האם חינוך פיננסי בבתי הספר הוא דבר שלילי? ממש לא. אבל הוא לא פתרון הקסם שרבים מאמינים בו. הוא חלק מפאזל גדול יותר של חינוך לאחריות כלכלית, שמתחיל עם הצורך האמיתי ונמשך לכל אורך החיים. אולי, בסוף, הדבר הכי חשוב שילדים ילמדו על כסף – הוא שההורים שלהם עדיין לומדים עליו בעצמם. כי בכל גיל ובכל שלב בחיים, כשהצורך מופיע והסקרנות מתעוררת – זה בדיוק הזמן הנכון ללמוד.