כלכלה על האש

זוכרים כשמסטיק עלה 10 אגורות? כשנסיעה באוטובוס עלתה 3 שקלים? כשארטיק עלה שקל אחד, וכשעם מטבע של 5 שקלים יכולת לקנות כמעט כל מוצר בקיוסק בבריכה? היום אותו ארטיק עולה 5 שקל. אותה נסיעה באוטובוס - 6.90 שקל. ומטבע של 5 שקלים לא תמיד מספיקה אפילו לבקבוק מים קטן. מה קרה לכסף שלנו?

בשבוע שעבר הגיעה בשורה: מדד המחירים לצרכן ירד בספטמבר ב-0.6%, והאינפלציה השנתית ירדה ל-2.5% - בדיוק בתוך היעד שבנק ישראל מכוון אליו.

אחרי שנתיים קשות שבהן האינפלציה רקדה סביב 4%, אנחנו סוף סוף חוזרים למסלול הבריא - מה שעשוי לפתוח את הדלת להורדת ריבית ראשונה אחרי כמעט שנתיים.

אבל רגע - אם אינפלציה פוגעת בערך הכסף שלנו, למה בנק ישראל מכוון ל-1-3% ולא לאפס?

סדנת בישול איטי

תחשבו על סיר מרק על האש.

• אם האש חזקה מדי - המרק מבעבע וגולש החוצה ובמצבים קיצוניים גם נשרף. זאת אינפלציה משתוללת, כמו שהיה בישראל בשנות ה-80.

• אם אין אש בכלל - המרק קר, שום דבר לא קורה. זה קיפאון כלכלי, המצב שבו המחירים יורדים ואנשים מפחדים להוציא כסף.

• אבל אש קטנה ומבוקרת - זה בדיוק מה שצריך. המרק מתבשל בעדינות, הירקות מתרככים, הטעמים מתערבבים, הכול תחת שליטה.

אינפלציה מתונה היא האש הזאת. כי בכלכלה בריאה, כולם רוצים לצמוח.

אתם רוצים העלאה, נכון? המעסיק שלכם צריך להרוויח יותר כדי לתת לכם אותה, אז הוא מעלה את המחירים מעט. הלקוחות שלו, שגם הם קיבלו העלאה, יכולים לשלם את המחיר החדש.

נוצר מעגל חיובי: משכורות עולות ← אנשים קונים יותר ← עסקים משגשגים ← משכורות עולות שוב. זו כלכלה שנושמת וחיה.

בנק ישראל מכוון ל-1-3% אינפלציה כי זו נקודת הבישול המתאימה - מספיק חום כדי לשמור על הצמיחה, אבל לא יותר מדי.

לפני שאנחנו משקיעים כדי לצמוח, אנחנו משקיעים כדי לא להפסיד

אבל הנה הבעיה: גם כשהאינפלציה "בריאה" ונמוכה - הכסף שלכם מאבד מערכו. וכפי שלמדנו כעת, זה בדיוק היעד. אני זוכר שלקוח אמר לי פעם: "אני לא מבין למה צריך להשקיע. יש לי מיליון שקל בבנק, הוא בטוח, אני רואה אותו בחשבון." והוא צדק - המספר בחשבון לא זז. אבל מה שהוא לא ראה זה מה שהמספר הזה קונה. הסברתי לו: אם שמת מיליון שקל בבנק ב-2015 עם 0% ריבית - היום, עשר שנים אחרי, הוא שווה רק כ-780,000 שקל במונחים אמיתיים. אותו סכום מספרית, אבל הוא קונה לך כ-22% פחות דברים.

לפני שאנחנו משקיעים כדי לצמוח, אנחנו משקיעים כדי לא להפסיד. כי העולם הזה חומרי והכל בו נשחק עם הזמן - הבית נסדק, המכונית מתבלה, אפילו הגוף שלנו מזדקן ונחלש.

השחיקה היא חוק הטבע, ובני האדם מנסים להיאבק בה בכל דרך אפשרית. אחת הדרכים המרכזיות שלנו היא השקעה בדור הבא - בילדים שנביא לעולם, בעסקים שנקים, ברעיונות שנזרע.

תחשבו על חקלאי שעומד עם שק זרעים: אם הוא ישמור אותם בשק כי הוא חושש מהסיכון, הזרעים יאבדו את כוחם. אבל אם הוא יזרע אותם באדמה, למרות הסיכון שהגשם לא יבוא, הזרעים הופכים לצמח חי, לתבואה, לדור חדש שימשיך את המעגל.

כך גם הכסף - להשאיר אותו בבנק זה כמו לשמור זרעים בשק, בטוח אבל נשחק לאיטו. להשקיע זה לזרוע באדמה, עם הסיכון אבל גם עם התקווה להמשכיות וצמיחה. 🌱

הדרך היחידה להתמודד עם השחיקה הזו היא להכניס את הכסף לתוך המערכת שנהנית מהאינפלציה - לזרוק אותו לסיר. אם לדוגמה אנחנו משקיעים במניה של שופרסל או רמי לוי, כשהחברות יעלו מחירים בעקבות האינפלציה, גם החלק שלנו אמור לעלות בערכו. כמובן שיש סיכון, אבל זה הסיכון של מי שנכנס למשחק, לא של מי שיושב בצד ורואה את הכסף שלו נשחק. כשאתם חוסכים - אתם שומרים על הכסף מפני סיכונים חיצוניים, אבל לא מפני האינפלציה. כשאתם משקיעים - אתם מגנים על הכסף מפני השחיקה העקבית בערך שלו.

חזרה לארטיק

הנתונים החדשים מראים שאנחנו במקום טוב: 2.5% אינפלציה זו הנקודה הנכונה. האש דולקת, המרק מתבשל, הכול תחת שליטה. בנק ישראל עשה עבודה טובה - הריבית הגבוהה עבדה, והאינפלציה חזרה ליעד. עכשיו הריבית יכולה להתחיל לרדת, וזה חדשות מצוינות למחזיקי משכנתאות ולכלכלה כולה.

רק אל תצפו שהארטיק יחזור לשקל. כי כלכלה בריאה היא לא כלכלה קפואה - היא כלכלה שבה הכול תמיד קצת בתנועה. הסיר על האש. המרק שמתבשל. והכסף שלכם צריך להיות חלק מהתנועה הזאת, לא לשבת בצד ולהסתכל.