המדריך - פנסיה בעברית מדוברת:

כל מה שצריך לדעת בשביל להבין את הפנסיה שלך, לוודא שהיא מנוהלת בצורה מיטבית, ולקבל את הביטחון הכלכלי האמיתי הטמון בה.

למה כדאי לך לקרוא את המדריך הזה?

פנסיה.

רק המילה הזו מספיקה בשביל שהעיניים יתחילו להיעצם… 

משהו בה גורם לנו לדחות, לפהק, לומר לעצמנו "יום אחד אני אשב על זה". 

כשאנחנו שומעים "פנסיה" אנחנו חושבים על ניירת, על בירוקרטיה, על סוכנים שמדברים בשפה שאנחנו לא מבינים, על משהו שנוגע רק לאנשים מבוגרים, על עוד עניין שמישהו כבר מטפל בו בשבילנו, כנראה...

אנחנו מבינים את זה. ובכל זאת, אנחנו רוצים לבקש ממך משהו: להקדיש למדריך הזה עשר דקות, רק עשר דקות. 

מה שנספר לך כאן עשוי לשנות את הביטחון הכלכלי של המשפחה שלכם - ולא בעוד שלושים שנה, אלא כבר עכשיו.

נתחיל מעובדה אחת פשוטה: בכל חודש כ־20% מהשכר שלך מופרשים לפנסיה! 

כן, חמישית, מכל משכורת. וכן, זה סכום עצום! 

כמה אנרגיה אנחנו משקיעים כשאנחנו מנהלים משא ומתן על תוספת של חמישה אחוזים לשכר? כמה מתח אנחנו מרגישים כשבעל הדירה מודיע על עליית שכר הדירה בעשרה אחוזים?

עשרים אחוזים! חמישית מהכנסת המשפחה, שזורמים בשקט מדי חודש לאיזו קופה שאנחנו לא ממש יודעים מה קורה בה. בלי שאנחנו בודקים, בלי שאנחנו שואלים שאלות, ובלי שאנחנו מבינים מה קורה שם.

כמו לקנות דירה בלי לבדוק אותה קודם… מי עושה דבר כזה? ובכל זאת, כשזה מגיע לפנסיה - כמעט כולנו עושים בדיוק את זה.

אז, למה אנחנו מתעלמים מזה?

יש לזה כמה סיבות, וכולן מובנות מאוד.

ראשית, הפנסיה מרגישה רחוקה. היא שייכת ל"אני של העתיד" - ואנחנו, בינתיים, עסוקים בהווה - במשכנתא, בחינוך הילדים, ובחשבונות השוטפים. הנושאים הדחופים דוחקים תמיד את הנושאים החשובים.

שנית, הפנסיה מדברת בשפה שנראית כמו שפה זרה. "שכר מבוטח", "מסלול השקעה", "איזון אקטוארי", "תגמולי מעביד". מי שלא למד את המונחים האלה מרגיש שהדלת נעולה בפניו - ומוותר, בצדק. 

ושלישית - ואולי זו הסיבה הכי חזקה - אנחנו נוטים לחשוב שמישהו כבר מטפל בזה. המעסיק, המדינה, חברת הביטוח, מישהו… ״זה בטח מסודר״. 

אבל האמת? אף אחד לא מטפל בפנסיה שלך במקומך. 

אז למה דווקא עכשיו?

כי הפנסיה היא לא עניין של העתיד. 

היא עניין של עכשיו, ממש עכשיו.

הפנסיה היא לא רק "חיסכון לגיל 67", היא הנכס הפיננסי הגדול ביותר שלך - יותר מחשבון העו"ש, יותר מקרן ההשתלמות, ולפעמים אפילו יותר מערך דירת המגורים שלך. 

היא גם תיק ההשקעות הכי משמעותי שיש לך, והיא גם הביטוח הכי חשוב שיש למשפחה שלך - הביטוח שמגן על ההכנסה שלכם אם חס וחלילה קורה משהו. 

שלושה דברים ענקיים, ארוזים בתוך מילה אחת שגורמת לנו לפהק.

וכל החלטה נכונה שנעשה היום בעניין הפנסיה - יכולה להיות שווה מאות אלפי שקלים במצטבר, ולפעמים הרבה יותר מזה. 

לא מדובר בהגזמה, אלה המספרים. וכשנצלול פנימה, נראה את זה יחד.  

מה נלמד במדריך הזה?

המדריך הזה נכתב כדי לקחת אותך, צעד אחרי צעד, גם מנקודת אפס שהיא ״אין לי מושג מה זה פנסיה״ - למקום של בהירות אמיתית. 

לא, לא לבהירות של מומחה פיננסי, אין צורך בזה. אלא לבהירות של אדם שמבין מה קורה עם הכסף שלו ויודע לשאול את השאלות הנכונות - שבתורם - יאפשרו לך לוודא שהפנסיה שלך מנוהלת בצורה הטובה ביותר האפשרית. 

לא נשתמש כאן בז'רגון מקצועי בלי להסביר אותו, לא נזרוק נתונים סתם, וכל מושג חדש שנזכיר - נסביר אותו בשפה ברורה ורק לאחר מכן נמשיך הלאה.

ככה זה הולך לעבוד: 

נתחיל מלהבין מה זה בכלל פנסיה. 

משם נבין איך התהליך עובד מהרגע שהכסף יוצא ממשכורת שלך - ועד הרגע שמקבלים קצבה חודשית בגיל פרישה. 

נגלה שהפנסיה שלנו היא בעצם תיק השקעות - ומה אפשר לעשות עם הידע הזה. 

נבין למה הפנסיה היא גם הביטוח הכי קריטי שיש לנו - ולמה זה חשוב כבר היום ולא רק בגיל 67. 

ולקראת הסוף, נסכם את הכל מבחינה פרקטית - מה כדאי מאוד לעשות, ומה ממש לא כדאי לעשות - כך שיהיה לך קל להפוך את כל המדריך הזה - לפרקטיקה שתשנה את הביטחון הכלכלי שלך. 

נתחיל:

חלק א': הבסיס - מה זה בכלל פנסיה?

הרבה אנשים חושבים (או מרגישים, גם אם הם יודעים אחרת) שפנסיה זה משהו שמקבלים מהמדינה כשמזדקנים, סוג של "מתנה" שמגיעה בגיל 67 למי שעבד מספיק שנים, קצבה שמישהו ידאג שתגיע.

זה לא נכון. וחשוב לדבר על זה. 

הפנסיה שלך - זה הכסף שלך - ממש כמו הכסף בעו״ש שלך. זה כסף שיצא מהשכר שלך, נצבר בקופה על שמך, ומנוהל ומושקע עבורך. 

זה לא צדקה, לא חסד ולא מענק ממשלתי. זה כסף שהרווחת וחסכת, ובגיל הפרישה הוא חוזר אליך - כמשכורת חודשית, במקום המשכורת מהעבודה.

ואם יורשה לנו לדייק: הפנסיה שלך היא כנראה הנכס הפיננסי הכי גדול שיש למשפחה שלך. 

יותר מהעו"ש, יותר מהחסכונות, ולפעמים אפילו יותר מדירת המגורים. נכס של מאות אלפים ולפעמים מיליוני שקלים - שאנחנו בונים אותו לאורך כל שנות העבודה. 

אז מה זה ׳פנסיה׳ במשפט אחד?

פנסיה היא הסדר שבמסגרתו אנחנו והמעסיק שמים כסף בצד בכל חודש מהשכר שלנו - כדי שכשנפסיק לעבוד, יהיה לנו ממה לחיות.

זהו. פשוט להפתיע. 

אבל מאחורי המשפט הפשוט הזה מסתתר מנגנון מרתק, שעושה הרבה יותר ממה שרוב האנשים מדמיינים. כי פנסיה היא לא רק "לשים כסף בצד", היא עושה שלושה דברים במכה אחת - והם רלוונטים לחיים שלנו ומשמעותיים מאוד - כבר עכשיו. 

שלושה דברים שהפנסיה עושה בשבילך בו זמנית: 

הדבר הראשון: וזה מה שכולם יודעים - הפנסיה היא חיסכון לטווח ארוך. 

כל חודש שאנחנו עובדים, כסף זורם מהשכר שלנו לקופה שתחכה לנו כשנפרוש. המטרה: שכשנגיע לגיל שבו נפסיק לעבוד, יהיה לנו סכום גדול שממנו נוכל לחיות. על החלק הזה נדבר ממש עוד מעט.

הדבר השני: וזה מה שהרבה אנשים לא יודעים או מבינים - הפנסיה היא תיק השקעות לכל דבר. 

הכסף שזורם לקופה לא סתם יושב שם ומחכה, הוא מושקע בשוק ההון - במניות, באגרות חוב, ובכל מיני כלים פיננסיים - והוא צומח עם הזמן. 

זו נקודה קריטית שמשנה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו צריכים להסתכל על הפנסיה, נעמיק בזה בחלק הבא.

והדבר השלישי: וחשוב להדגיש את זה - הפנסיה היא ביטוח. הביטוח הכי חשוב שיש לך. 

ביטוח שמגן על ההכנסה של המשפחה שלכם למקרה שחס וחלילה לא תוכלו לעבוד, או למקרה חמור יותר לא עלינו. גם על זה נדבר בהרחבה בחלק ייעודי, כי זה שווה הרבה יותר תשומת לב ממה שהוא מקבל.

איך זה עובד בשטח?

שלב ראשון - עובדים ומפרישים: 

אנחנו יוצאים לעבוד, מקבלים משכורת, ומהמשכורת הזו, בכל חודש, יורד סכום שמיועד לפנסיה.

הסכום הזה הוא גדול מאוד. כ־20% מהשכר! 

אבל הוא לא יורד בבת אחת מהתלוש, הוא מורכב משלושה חלקים: 

חלק קטן שמשולם על ידך (ונקרא "תגמולי עובד"), חלק שהמעסיק משלם עבורך (ונקרא "תגמולי מעביד"), ועוד חלק שהמעסיק שם בצד תחת הכותרת "פיצויים".

למה רוב האנשים חושבים שהאחוז מהמשכורות שלהם שהולך לפנסיה לא מאוד משמעותי? 

כי בתלוש השכר רואים רק את החלק שלהם - ששה עד שבעה אחוזים - זה מה שנמצא בברוטו. 

שני הרכיבים האחרים? הם מוסתרים. המעסיק מפריש אותם ישירות לקופה, ובתלוש הם מופיעים באזורים אחרים - שרוב האנשים לא מסתכלים עליהם. 

שלב שני - הכסף עובר לקופה - ומושקע: 

כל הכסף הזה - שלך ושל המעסיק - זורם לקופה, שמנוהלת על ידי חברת פנסיה (שמות שאולי שמעת: מגדל, כלל, פניקס, מנורה ועוד). 

חברת הפנסיה לא סתם שומרת את הכסף בכספת, היא לוקחת אותו ומשקיעה אותו - במניות, באגרות חוב, בנדל"ן ובכלי השקעה שונים.

למעשה, מרגע שהכסף עוזב את התלוש שלך, יש לך תיק השקעות אישי. הוא רשום על שמך, הוא גדל עם הזמן, והוא מנוהל בידי אנשי מקצוע. כמו תיק השקעות של אדם עשיר - רק שזה שלך, וזה עובד בשבילך מאחורי הקלעים כל יום.

שלב שלישי - הכסף צומח ומצטבר:

לאורך השנים קורים שני דברים במקביל: 

מצד אחד, בכל חודש נכנס עוד כסף חדש לקופה - ההפרשות השוטפות שלך ושל המעסיק. ומצד שני, הכסף שכבר נמצא שם מייצר רווחים - תשואות מתיק ההשקעות.

וכאן יש נקודה שחשוב מאוד להבין: ככל שעוברות השנים, החלק של התשואות הולך ותופס מקום מרכזי יותר. בשנים הראשונות, עיקר הצבירה מגיעה מההפקדות החודשיות, אבל אחרי עשור, שני עשורים, שלושה - הרווחים מתיק ההשקעות הופכים לגדולים יותר מההפקדות עצמן.

זה אומר שבסוף הדרך, חלק הארי של הפנסיה שלך לא יגיע מהכסף ששמת בצד, הוא יגיע מהכסף שעבד בשבילך לאורך השנים. זו תובנה משמעותית מאוד, ונרחיב עליה בחלק הבא.

שלב רביעי - מקבלים "משכורת פנסיונית": 

מגיע גיל הפרישה - בישראל זה גיל 67 - ועכשיו מגיע הרגע שהכל הוביל אליו. מסתכלים כמה כסף הצטבר בקופה, ומחלקים את הסכום הזה למספר החודשים שאנחנו צפויים לחיות.

הסכום שמתקבל? זו הקצבה החודשית שלך - "המשכורת הפנסיונית". 

והיא כבר לא מוגבלת לכמות הכסף שנצברה בקופה - אנחנו נקבל את המשכורות הזו עד 120 בעז״ה. 

אבל רגע, משהו כאן לא מסתדר… בואו נעשה חשבון פשוט: 

אם אנחנו חוסכים חמישית מהשכר - זה אומר שעל כל חמש שנות עבודה, אנחנו חוסכים שווי ערך של שנה אחת. נכון? 

עכשיו, נניח שאנחנו מתחילים לעבוד בגיל 25 ופורשים בגיל 67. זה 42 שנות עבודה. נחלק ל-5 ונקבל - שמונה. 

שמונה שנות פרישה, זה הכל.

אבל רגע, אנחנו יודעים שפנסיה אמורה להספיק לעשרים שנה ויותר, אז איך שמונה שנות חיסכון הופכות לעשרים או שלושים (או ארבעים…) שנות פנסיה?

התשובה היא בדיוק מה שדיברנו עליו - הפנסיה היא לא רק חיסכון, היא תיק השקעות. 

הכסף לא סתם ישב שם וחיכה, הוא עבד, הוא צמח, הוא הכפיל את עצמו, ושוב, ושוב. 

ואת הסיפור הזה - הסיפור שמסביר למה הפנסיה שלנו הרבה יותר גדולה ממה שהפקדנו - נספר בחלק הבא.

לפני שנתקדם - זה מה שחשוב לזכור מהחלק הזה: 

הפנסיה היא לא מתנה שמישהו נותן לנו. זה הכסף שלנו - שאנחנו הרווחנו, שנחסך על שמנו, ושעובד בשבילנו.

כל חודש זורמים לשם כ־20% מהשכר - סכום עצום שאנחנו נוטים לא לשים אליו לב, בין השאר כי הוא מפוצל בתלוש בצורה שלא קל לראות.

הפנסיה עושה שלושה דברים בו זמנית: היא חיסכון לגיל הפרישה, היא תיק השקעות שצומח עם הזמן, והיא ביטוח שמגן על המשפחה. על שני האחרונים - נדבר בפרקים הבאים.

ואולי הדבר שהכי חשוב לזכור: 

אף אחד לא ינהל את הפנסיה שלנו במקומנו. לא המעסיק, לא המדינה, ובטח שלא חברת הפנסיה. זו האחריות שלנו.

החדשות הטובות הן שזו אחריות שלא דורשת תואר בכלכלה, היא דורשת הבנה בסיסית וכמה החלטות נכונות - ועל ההבנה הבסיסית הזו אנחנו עובדים כאן.

חלק ב': הפנסיה שלנו היא תיק השקעות - ואלו חדשות מצוינות!

אז, איך שמונה שנים של חיסכון הופכות לעשרים או שלושים שנות פנסיה (או יותר…)?

התשובה פשוטה: הכסף לא סתם יושב בקופה ומחכה. הוא מושקע, עובד, וצומח.

מהרגע שהשקל הראשון עוזב את התלוש שלך ונכנס לקרן הפנסיה, הוא יוצא לדרך. חברת הפנסיה לוקחת אותו ומשקיעה אותו בשוק ההון - במניות של חברות, באגרות חוב, בנדל"ן ובכל מיני כלים פיננסיים. 

כל שקל שנכנס לפנסיה מתחיל מיד לעבוד בשבילך, כאילו שכרת אותו כעובד מסור שעובד 24 שעות ביממה, לאורך עשרות שנים.

ולכן פנסיה היא לא קופת חיסכון - היא תיק השקעות. 

איך כסף "עובד"?

אנחנו לא נצלול לעומק של שוק ההון - רק נבין את העיקרון, כי זה מה שחשוב:

כשחברת הפנסיה משקיעה את הכסף שלנו, ההשקעה מייצרת רווחים. בשנה טובה - יותר, ובשנה פחות טובה - פחות, ולפעמים אפילו מינוס. 

אבל לאורך עשרות שנים, המגמה הכללית של שוק ההון היא עלייה. ולכן, לאורך זמן, הכסף גדל.

וזו הנקודה הכי חשובה: הרווחים שהכסף שלנו עשה בשנה האחרונה? הם לא יוצאים מהקופה, הם נשארים בפנים - ומתחילים בעצמם לייצר רווחים. הרווחים מרוויחים, והרווחים על הרווחים גם מרוויחים, וכך הלאה.

לאפקט הזה יש שם: ריבית דריבית. בוודאי כולנו שמענו עליו - ובצדק, הוא אחד הכוחות הכי חזקים הקיימים בעולם הכסף. 

קריטי להבין אותו - ולכן ניגש לראות איך זה נראה עם מספרים אמיתיים: 

ניקח דוגמה פשוטה: אדם שמרוויח 10,000 ש"ח בחודש. ההפרשה שלו לפנסיה - כ-2,000 ש"ח בחודש (20% מהשכר), ונניח שתיק ההשקעות שלו מניב תשואה ממוצעת של 7% בשנה.

בשנים הראשונות, הצמיחה כמעט לא מורגשת - אחרי חמש שנים יש לו בצד כ-127,000 ש"ח. זה נחמד, אבל זה עדיין לא מרגש.

אבל אז מתחיל הקסם… 

אחרי עשר שנים - 277,000 ש"ח. 

אחרי עשרים שנה - כבר 995,000 ש"ח - כמעט מיליון. 

ואחרי שלושים שנה? 1,910,000 ש"ח, כמעט שני מיליון שקל! 

אבל… הוא הפקיד בסך הכל כ-720,000 ש"ח מכיסו (2,000 כפול 12 חודשים כפול 30 שנה). 

אבל בקופה יש כמעט שני מיליון. מאיפה הגיעו עוד כמעט מיליון ומאתיים אלף שקל? מהתשואות, מהרווחים, מהכסף שעבד, מהריבית דריבית.

רוב הפנסיה שלנו תהיה מורכבת מהרווחים - לא מהכסף ששמנו בפנים.

בתוך הגרף הזה של הצמיחה, יש שני רגעים מרתקים:

הרגע הראשון קורה אחרי כ-13 שנה - באותה נקודה, הרווח השנתי שתיק ההשקעות מייצר - כבר גדול יותר מההפקדה השנתית שלנו. 

כלומר, הכסף שכבר בפנים מכניס יותר בשנה מהכסף החדש שאנחנו שמים… התיק התחיל להאכיל את עצמו.

הרגע השני קורה אחרי כ-24 שנה - באותה נקודה, הרווח השנתי של התיק כבר גדול מהשכר השנתי שלנו. הכסף של הפנסיה מרוויח בשנה יותר ממה שאחנו מרוויחים מעבודה... 

זה כוחה של ריבית דריבית!

ולכן, ככל שיהיה בקופה יותר כסף - יותר מוקדם, כך יהיה לכסף שלנו יותר זמן לעבוד עבורנו, ויותר שנים להכניס לקופה (מדי שנה) סכום הגדול מההכנסה השנתית שלנו! 

אפילו שנה אחת נוספת תהיה משמעותית מאוד! 

למעשה, הכספים שנפקיד בעשור הראשון שלנו כעובדים, עשויים להוות חלק ניכר מאוד מסך הפנסיה שתצטבר לנו לגיל פרישה, בזכות זמן הצמיחה הארוך שיהיה לכסף.

יש משל יפה שמתאר את זה: השקעה ארוכת טווח היא כמו עץ פרי.

כשזה שתיל - הוא רגיש. רוח חזקה יכולה להפיל אותו, קור עז יכול לפגוע בו… 

ככה גם השקעה בשנים הראשונות: ירידה בשוק ההון יכולה להרגיש מאיימת, אבל ככל שעוברות השנים, השורשים מתחזקים, הגזע מתעבה, והעץ מתחיל לתת פירות - יותר ויותר בכל שנה.

מי ששתל עץ לפני שלושים שנה לא דואג מסערה בודדת, יש לו יער.

כך גם בפנסיה. תנודות בשוק ההון - ירידות חדות, משברים - הן חלק טבעי מהדרך. אבל כשמסתכלים על תקופה של עשרים, שלושים, ארבעים שנה - המגמה היא תמיד עלייה. 

הזמן הוא בעל הברית הכי חזק שלנו.

למה זה משנה? כי יש לנו מה להחליט!

אם הפנסיה שלנו היא תיק השקעות - אז כמו בכל תיק השקעות, יש דברים שמשפיעים על כמה הוא ירוויח. 

יש שני הדברים הכי חשובים שכדאי להכיר כבר עכשיו:

הראשון - מסלול ההשקעה: 

לכל קרן פנסיה יש מסלולי השקעה שונים. ההבדל העיקרי ביניהם הוא מה היחס בין מניות לאגרות חוב בתוך התיק.

מה ההבדל בין מניות ואגרות חוב? 

נסביר את זה באמצעות דוגמה: חבר ניגש אליך ומספר לך על העסק החדש שהקים, על הפוטנציאל האדיר של העסק, ועל הרצון להתרחב ולהגדיל את הפעילות, ומציע לך להשקיע בעסק. 

והוא מציע לך שתי אפשרויות:

הראשונה - להפוך לשותפים של ממש. 

הוא יקבל ממך את כסף ההשקעה - בתמורה לאחוזים שיתן לך מהעסק. 

אם העסק יצליח ויתרחב - הרווחים של האחוזים שלך - כולם שלך. אבל אם העניינים לא ילכו כמתוכנן והעסק יקרוס - הכסף שלך עלול להיעלם יחד איתו.

והשנייה - לתת לו הלוואה. 

והסיכום ביניכם הוא: שבזמן פירעון ההלוואה - הוא יחזיר לך את הסכום שקיבל, בתוספת ריבית שקבעתם מראש. 

לא משנה אם העסק יצליח מאוד או ייסגר אחרי שנה - הכסף יחזור אליך בחזרה (בהנחה שהבעלים הוא אדם שעומד בהתחייבויות שלו).

מה יותר כדאי?

ההשקעה הראשונה, שבה אנחנו הופכים לשותפים - זה מניות. אנחנו מקבלים חלק מהעסק - ולכן מרוויחים כשהוא משגשג, אך גם נושאים בסיכון כשהמצב לא מזהיר.

ההשקעה השנייה, שבה אנחנו נותנים הלוואה - זה אג"ח. ובמקרה הזה - יש חוזה ברור - אנחנו מקבלים את הכסף בחזרה עם ריבית, בלי קשר להצלחת העסק. 

אג"ח נחשבות ליציבות יותר, כי הכסף שלנו אינו תלוי בהצלחת העסק, אלא בהתחייבות של הלווה לשלם.

אבל, בסופו של דבר, מי שהשקיע במניות יכול להפוך לאדם עשיר מאוד. לעומת זאת, מי שהלווה כסף - יקבל בדיוק את מה שהובטח לו, ולא יותר.

מה זה אומר במספרים?

אם נסתכל על נתונים היסטוריים, ההבדל בטווח הארוך בין אג"ח למניות - משמעותי מאוד. 

בארצות הברית, למשל, שוק המניות הניב תשואה ממוצעת של כ־7%-10% לשנה (בניכוי אינפלציה) לאורך המאה האחרונה. לעומת זאת, אג"ח ממשלתיות הניבו בממוצע 2%-4% לשנה, ואג"ח קונצרניות (כלומר, של חברות שאינן ממשלתיות) הניבו 3%-6%. 

כלומר, מי שהשקיע רק באג"ח הרוויח פחות ממחצית מהתשואה של שוק המניות לאורך זמן! 

נעבור לדבר במספרים: נניח שהשקעתם 100 אלף שקל למשך 30 שנה:

באג"ח ממשלתיות עם תשואה של 3%, הייתם מסיימים עם כ־242 אלף שקל. באג"ח קונצרניות עם תשואה של 5%, הייתם מסיימים עם כ־432 אלף שקל. ובמניות עם תשואה של 8%, הייתם מסיימים עם מעל מיליון שקל!

אז למה בכל זאת לא כולם רצים למניות?

כי בטווח הקצר, מניות עלולות להיות תנודתיות. שוק המניות יכול ליפול ב־30% בשנה אחת, ואז לקפוץ ב־20% בשנה הבאה וגם בזו שאחריה. אג"ח, לעומת זאת, כמעט תמיד מספקות תשואה יציבה, גם אם נמוכה.

וזו בדיוק הדילמה של שוק ההון: מניות מספקות צמיחה, אבל עם סיכון גבוה יותר. ואג"ח מספקות ביטחון, אך עם רווחים מוגבלים.

נחזור לדבר על מסלולי ההשקעה של הפנסיה שלנו: 

מסלול עם הרבה מניות (נקרא "מנייתי") - צפוי לתנודות בטווח הקצר, אבל מניב תשואה גבוהה יותר לאורך זמן. ומסלול עם הרבה אגרות חוב (נקרא "סולידי" או "שמרני") - יציב יותר ביום יום, אבל מניב פחות לאורך שנים.

וזו בדיוק הנקודה: ברירת המחדל ברוב קרנות הפנסיה היא מסלול שמרני - המחזיק בעיקר באג״ח. זה בסדר גמור בשביל מי שעומד לפרוש עוד כמה שנים - כי אם השוק יקרוס, לא יוותר לו זמן עד שהשוק יתקן את עצמו ויחזור לצמוח. 

אבל למי שיש עוד עשרים או שלושים שנה עד הפרישה? מסלול שמרני מדי עלול לעלות הרבה מאוד כסף - עד מאות אלפי שקלים במצטבר - כי הוא לא מנצל את הכוח של הזמן.

לא ניכנס כאן לייעוץ ספציפי - יש לזה מקום במדריכים שנוציא בהמשך. אבל מה שחשוב שנדע כבר עכשיו: מסלול ההשקעה שלך הוא לא גזירת גורל, אפשר לשנות אותו, וכדאי לבדוק שהוא מתאים לגיל שלך - וככל שהגיל יותר צעיר (וההשקעה היא לטווח ארוך יותר) המסלול צריך להיות יותר מנייתי. 

הדבר השני - דמי ניהול:

יש עוד דבר שכדאי להכיר: חברת הפנסיה גובה עמלה על ניהול הכסף שלך, זה נקרא "דמי ניהול". כמו שכר עבור הניהול של תיק ההשקעות.

זה נשמע הגיוני - מישהו מנהל את הכסף, הוא צריך לקבל תשלום. אבל הבעיה היא שלאורך עשרות שנים, אפילו הפרש קטן בדמי הניהול, מצטבר לסכומים ענקיים (בעיקר בעקבות כך שהכסף הזה מפסיק לעבוד עבורנו ולא מייצר עוד ריבית דריבית). עשרות ואפילו מאות אלפי שקלים שנוגסים מהחיסכון שלך.

גם כאן - לא ניכנס לפרטים ולא נדבר על מה "דמי הניהול הנכונים". אבל כדאי לדעת: דמי ניהול זה משהו שאפשר להשפיע עליו, ויש הבדלים משמעותיים בין קרן לקרן. זה אחד הדברים ששווה לבדוק.

אז, מה השתנה אצלנו בראש בפרק הזה?

בתחילת החלק הזה חשבנו שהפנסיה היא "קופת חיסכון", עכשיו אנחנו מבינים שהיא משהו הרבה יותר חזק מזה - תיק השקעות חי, שעובד בשבילנו כל יום, וגדל עם הזמן בזכות ריבית דריבית.

ומזה נובעות שתי מסקנות גדולות:

המסקנה הראשונה - הזמן הוא הנכס הכי יקר. ככל שמתחילים לחסוך מוקדם יותר, הכסף צומח יותר. שנה אחת של חיסכון בגיל 25 שווה הרבה יותר משנה אחת של חיסכון בגיל 50. בעקבות כך שלכסף יש יותר זמן לעבוד.

המסקנה השנייה - אנחנו יכולים להשפיע. הפנסיה היא לא קופסא שחורה שאין לנו שליטה עליה. יש לנו מה לבדוק, יש לנו מה לשנות, ויש לנו מה להחליט. מסלול ההשקעה, דמי הניהול, ועוד דברים שנדבר עליהם בהמשך - כל אחד מהם יכול להזיז את הפנסיה שלך במאות אלפי שקלים.

אדם שהבין שהפנסיה שלו היא תיק ההשקעות שלו - מפסיק להתעלם ממנה. הוא לוקח אחריות, הוא מוודא שהתיק מנוהל בצורה שמתאימה לו, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים שתעשו.

אבל יש עוד פן אחד של הפנסיה שלא דיברנו עליו - והוא דווקא הכי דחוף. כי הוא לא נוגע לעתיד, הוא נוגע להיום, ממש להיום - ועל זה נדבר בחלק הבא. 

חלק ג': הפנסיה שלנו - היא הביטוח הכי חשוב שיש לנו!

בשני החלקים הקודמים דיברנו על מה שיקרה בעוד עשרים או שלושים שנה - על החיסכון שייצבר, על תיק ההשקעות שיצמח, ועל המשכורת הפנסיונית שתחכה לנו בגיל 67.

עכשיו נדבר על משהו אחר לגמרי שהפנסיה עושה. מה שמגן עליך ועל המשפחה שלך מחר בבוקר.

כי בתוך הפנסיה שלך, מוטמע ביטוח. ביטוח שנכנס אוטומטית כחלק מההפרשה לפנסיה - והוא הביטוח הכי משמעותי שיש למשפחה שלך.

מה הפנסיה מבטחת?

במילים פשוטות: היא מבטחת את השכר שלך. 

היא מבטיחה שגם אם חס וחלילה לא נהיה יותר מסוגלים לעבוד - המשפחה שלנו תמשיך לקבל הכנסה חודשית. לא סכום חד פעמי, או סכום סמלי - הכנסה חודשית קבועה, לאורך שנים!

איך?

במקרה של אובדן כושר עבודה: אם חלילה נגיע למצב שבו לא נוכל יותר לעבוד, בין אם בגלל פציעה גופנית ובין אם בגלל מצב נפשי - הפנסיה תשלם קצבה חודשית בגובה של עד 75% מהשכר המבוטח שלנו! לא לחודש אחד או לשנה - אלא עד שנחזור לעבוד, או עד גיל הפרישה (הקצבה הזו נקראת ״קצבת נכות״). 

ובמקביל היא תמשיך להפקיד לקרן הפנסיה שלנו, שתמשיך לעבוד בשבילנו בשוק ההון. ובגיל הפרישה - הקצבה תעבור מהקצבה של הביטוח - לקצבה הרגילה של הפנסיה.

ובמקרה של פטירה: לא עלינו, המשפחה שלך תמשיך לקבל את השכר שלך! 60% מהשכר המבוטח ישולמו לבן או לבת הזוג, לכל ימי חייהם, ו-40% ישולמו לילדים, עד שהאחרון מביניהם יגיע לגיל 21  (הקצבה הזו נקרא ״קצבת שאירים״).

ממליצים לעצור ולקרוא את הקטע האחרון שוב. זה סוג ההגנה הכלכלית המשמעותיות ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור האנשים החשובים לנו - שקשה בכלל לשים עליה מחיר. 

בשביל להבין כמה זה שווה במספרים, ניקח דוגמה: 

נגיד שאדם מרוויח 15,000 ש"ח בחודש ומפריש כראוי לפנסיה. אם חלילה ילך לעולמו בגיל 40, משפחתו תקבל:

בן או בת הזוג - 9,000 ש"ח בחודש (60%), כל חודש, עד סוף ימיהם. אם בן הזוג יחיה עוד ארבעים שנה - זה מגיע ליותר מארבעה מיליון שקל, ובנוסף, הילדים יקבלו 6,000 ש"ח בחודש (40%), עד גיל 21.

ארבעה מיליון שקל ויותר, מביטוח שכלול בתוך הפנסיה, בלי שהיה צורך לרכוש אותו בנפרד.

ועכשיו נחשוב לרגע על מצב אחר: אדם שלא מפריש לפנסיה כמו שצריך, או שעובד בלי שמופרש לו כחוק, או שיש "תקופות אפלות" שבהן לא הייתה הפרשה - במקרה כזה, אם חלילה קורה משהו, אין ביטוח. והמשפחה נשארת ללא הכנסה.

למה זה רלוונטי דווקא עכשיו?

כי הביטוח הפנסיוני עובד רק כל עוד מפרישים. 

ברגע שההפרשה נפסקת - הביטוח נפסק. זה לא כמו ביטוח רכב שמשלמים עליו פעם בשנה והוא תקף לכל השנה, ברגע שאין הפרשה חודשית - אין כיסוי.

ולכן, תקופות שבהן לא מפרישים לפנסיה - הן תקופות שבהן המשפחה חשופה. 

שנת לימודים, חופשה ארוכה בין עבודות, עבודה "בשחור" שלא מופרשת ממנה פנסיה, תקופה שבה יצאנו לעצמאות ועוד לא הספקנו להסדיר הפרשות - כל אלה הן חלונות פתוחים שבהם אין הגנה ביטוחית.

זו גם הסיבה שחובה - לא רק רצוי, חובה - להפריש לפנסיה גם בתקופות מעבר. 

אפשר לעשות את זה באופן עצמאי, בלי מעסיק. ובמקרה של בעלי עסק עצמאי - זו גם חובה חוקית. החדשות הטובות הן שמי שעושה את זה לא רק שומר על הביטוח - אלא גם ממשיך לבנות את החיסכון ואת תיק ההשקעות. שלושת הפנים עובדים ביחד.

רגע, מאיזה סכום מחשבים את כל זה?

דיברנו על כל מיני אחוזים: 75% מהשכר במקרה של נכות, ו-60% לבן הזוג ו-40% לילדים - במקרה של פטירה ל״ע. 

אבל 75% ממה בדיוק? 60% ממה?

כאן נכנס מושג שחשוב מאוד להכיר ולהבין: "השכר המבוטח".

השכר המבוטח הוא הסכום שממנו מחשבים את הכל בפנסיה - את ההפרשות החודשיות, ואת הביטוח שדיברנו עליו עכשיו. ורוב האנשים מניחים שהשכר המבוטח שלהם שווה למשכורת שלהם. לפעמים זה נכון -  ולפעמים ממש לא.

אם תלוש השכר שלך פשוט ומופיעה בו שורה אחת של "משכורת" - כנראה שהשכר המבוטח שלך הוא אכן המשכורת המלאה. מצוין.

אבל אם התלוש שלך מורכב מהרבה שורות - שכר בסיס, תוספת ותק, תוספת נסיעות, בונוסים, עמלות, שעות נוספות - יש סיכוי שהמעסיק מפריש לפנסיה רק על חלק מהשכר. על "שכר הבסיס" בלבד, שיכול להיות נמוך משמעותית מהסכום שנכנס לך לחשבון כל חודש…

ומה זה אומר מבחינת הביטוח? הרבה.

ניקח דוגמה: נגיד שהמשכורת שלך היא 18,000 ש"ח בחודש, אבל התלוש מורכב מהרבה רכיבים, ושכר הבסיס - השכר המבוטח - הוא רק 10,000 ש"ח. 

אם חלילה יקרה משהו - במקרה של אובדן כושר עבודה הקצבה תהיה 75% מ-10,000 - כלומר 7,500 ש"ח. 

לא 75% מ-18,000 שזה 13,500. 

הפער בין 7,500 ל-13,500 - הוא 6,000 ש״ח בחודש, כל חודש. 

וזה נכון גם לביטוח השאירים (מה שהמשפחה תקבל במקרה של פטירה ל״ע): המשפחה תקבל 60% מ-10,000 ולא מ-18,000.

כלומר: שכר מבוטח נמוך פוגע בנו פעמיים - גם החיסכון לפרישה נמוך יותר, וגם רשת הביטחון הביטוחית שלך ושל המשפחה דקה יותר.

לכן - ובלי להיכנס לייעוץ מפורט - אם תלוש השכר שלך מורכב מהרבה שורות ורכיבים, כדאי מאוד לבדוק מהו השכר המבוטח שלך. 

זה נתון שאפשר למצוא בדו"ח השנתי מקרן הפנסיה, או דרך המסלקה הפנסיונית של משרד האוצר (שירות ממשלתי שעולה 18 ש"ח ומראה לכם תמונה מלאה של כל מוצרי הפנסיה שלכם - נגיע אליו ממש עוד מעט).

רק חשוב לא לשכוח לטפל בזה: 

הראשון - לוודא שקצבת השאירים מוגדרת על 100%. זה לא תמיד ככה, וחבל!

ובנוסף, יש מושג אחד שקשור לביטוח הפנסיוני ששווה להכיר עכשיו: מוטבים.

מוטבים הם האנשים שאנחנו מגדירים מראש בקרן הפנסיה - שהם אלה שיקבלו את הכספים אם חלילה יקרה משהו. בדרך כלל מדובר בבן או בת הזוג ובילדים.

"רגע, הרי אמרנו שבן הזוג והילדים מקבלים קצבה אוטומטית - אז למה צריך להגדיר מוטבים?"

והתשובה: קצבת השאירים (מה שבן הזוג והילדים מקבלים) אכן מגיעה אוטומטית, אבל הגדרת המוטבים מסדירה דברים נוספים: 

מי יקבל כספים חד פעמיים אם יש כאלה, מה קורה אם אין בן או בת זוג, ומה קורה עם כספים שנמצאים במוצרים פנסיוניים אחרים (כמו קרן השתלמות או ביטוח מנהלים). אם לא הגדרתם מוטבים, המשפחה תצטרך לפנות לבית משפט ולהוציא צו ירושה - תהליך ארוך, יקר, ומכאיב בזמן הכי מאתגר שיכול להיות.

ההגדרה לוקחת כמה דקות. אפשר לעשות את זה דרך אתר קרן הפנסיה או בטלפון, וזה אחד הדברים הכי חשובים שאפשר לעשות למען המשפחה. כמה דקות של טופס שחוסכות חודשים של סבל בירוקרטי בזמן הכי קשה.

אז, מה למדנו עד כאן?

עכשיו, אחרי שלושה חלקים, אנחנו מבינים שמאחורי המילה הזו ״פנסיה״ מסתתר הנכס הפיננסי הגדול והחשוב ביותר של המשפחה שלנו:

הוא חיסכון שבונה לנו עתיד כלכלי, הוא תיק השקעות שצומח ומכפיל את עצמו עם הזמן, והוא ביטוח שמגן על ההכנסה של המשפחה ברגעים הכי קשים, לא עלינו.

ועכשיו, לפני שנעבור לסיכום של הטיפים המעשיים, יש עוד משהו ששווה להבין: 

כי חלק מהבלבול סביב הפנסיה מגיע מכך שלדור של ההורים שלנו (או אפילו של חלק מאיתנו) - הפנסיה עובדת אחרת לגמרי. חשוב להבין את ההבדלים בין סוגי הפנסיה השונים - ומה המשמעויות המעשיות הנגזרות מכך - ועל זה בדיוק נדבר בחלק הבא.

חלק ד': מה ההבדל בין פנסיה ״תקציבית״, ״צוברת״, או ״ותיקה״?

"אין מה לדאוג, זה מסודר". 

אם גדלת בבית שבו אחד ההורים עבד במגזר הציבורי - בהוראה, בצבא, או בשירות המדינה - יש סיכוי טוב ששמעת את המשפט הזה בקשר לפנסיה.

עד לא מזמן, כל עולם הפנסיה בישראל עבד אחרת לגמרי, וחשוב להבין את ההבדלים בין סוגי הפנסיה השונים.

מה היה פעם: "הפנסיה התקציבית"

במשך עשרות שנים, המדינה ניהלה הסכם עם ציבור העובדים. ההסכם היה פשוט: אתם תעבדו, תפרישו לפי החוק, ואנחנו - המדינה - נבטיח שבגיל הפרישה תקבלו קצבה חודשית נאה. 

ואם הכסף שחסכתם לא יספיק? לא משנה, נשלים את ההפרש מתקציב המדינה.

זה היה ההסכם. לעובד לא היה צורך להבין בהשקעות, לא היה צורך לבדוק מסלולים, ולא היה שום צורך לדאוג לשום דבר, המדינה דאגה.

קראו לזה "פנסיה תקציבית" - כי הקצבה שולמה מתקציב המדינה, ולא מכסף שנצבר בקופה אישית.

ומי שזכאי עד היום להסדר הזה - אין לנו שום טענה אליו. עבדתם שנים, הייתם חלק מחוזה, ומגיע לכם כל שקל שהובטח, בדין ובצדק.

אז למה ההסדר הזה נגמר? 

הבעיה הייתה פשוטה: אנשים התחילו לחיות יותר, הרבה יותר.

כשההסדר הזה נוצר בתחילתו, תוחלת החיים הייתה נמוכה יחסית. אדם שפרש בגיל 65 היה צפוי לחיות עוד עשר, חמש עשרה שנה, והמדינה יכלה לעמוד בזה. אבל הרפואה התקדמה, תוחלת החיים עלתה, ופתאום הפורשים חיו עשרים, שלושים, ולפעמים אפילו ארבעים שנה אחרי הפרישה, וכל השנים האלה - המדינה הייתה צריכה לשלם.

המתמטיקה הפסיקה לעבוד, לקח למדינה קצת זמן להתעורר, אבל בסופו של דבר המדינה הבינה שהיא לא יכולה להמשיך להתחייב לשלם פנסיה שלא תלויה בכמה שנחסך בפועל, ובתחילת שנות ה-2000 - ההסדר הזה נסגר למצטרפים חדשים.

מה יש היום? "פנסיה צוברת"

מאז, רוב הציבור בישראל נמצא במודל חדש לגמרי, המודל הזה נקרא "פנסיה צוברת" - וההיגיון שלו הפוך לחלוטין מהתקציבית.

בפנסיה צוברת אין הבטחות. אין מדינה שתשלים את ההפרש. 

מה שנכנס לקופה שלך - ההפרשות שלך ושל המעסיק, בתוספת הרווחים מתיק ההשקעות - זה מה שיהיה שם ביום הפרישה. לא פחות, ולא יותר.

זה נשמע אולי מרתיע, אבל יש בזה גם בשורה גדולה: הכסף הוא שלך. 

הוא לא בתקציב של מישהו אחר, הוא לא תלוי ברצון טוב של המדינה, הוא לא יכול להיעלם כי מישהו שינה מדיניות. הוא רשום על שמך, ומושקע עבורך.

ובעקבות כך שהוא שלך - יש לך את הכח להשפיע עליו. לבחור איפה הוא מושקע, כמה דמי ניהול משולמים, האם הכל מאוחד במקום אחד או מפוזר בין קופות שונות, ולפעול באופן אקטיבי בשביל לוודא שכשנגיע לגיל פרישה - יהיה שם מספיק כסף בשביל שנוכל להמשיך לחיות באותה רמת הכנסה שהורגלנו אליה כל השנים.

ומה זה "פנסיה ותיקה"?

חלקנו אולי שמעו את השם "מבטחים הוותיקה" או "גלעד" או שמות דומים. אלה קרנות פנסיה ישנות, סגורות למצטרפים חדשים, עם מנגנונים שונים מהקרנות של היום (וגם מהפנסיה התקציבית).

אם יש לך או למישהו שקרוב אליך פנסיה בקרן ותיקה - כדאי לדעת שלפעמים יש שם בעיה: הקרן מחשבת את הזכויות לפי "שכר קובע" שלעיתים נמוך מהשכר האמיתי, ואז חלק מהכסף שמופרש פשוט לא מגדיל את הפנסיה. 

זה נושא שדורש בדיקה ספציפית, ולא ניכנס אליו כאן - אבל בעז״ה נכסה אותו במדריך ייעודי.

ולשאלת השאלות - "האם הפנסיה שלי יכולה לקרוס?"

החשש שמערכת הפנסיה תקרוס בגלל הזדקנות האוכלוסייה - היה רלוונטי למודל התקציבי. שם אכן הייתה בעיה: יותר מדי פורשים, ללא מספיק תקציב, ולכן המדינה סגרה את ההסדר למצטרפים חדשים.

אבל במודל הצובר הקיים היום (הפנסיה של רובינו) המצב שונה. 

הכסף שלך בפנסיה הוא פרטי. הוא לא בתקציב של אף אחד, הוא בקופה על שמך ומושקע בשוק ההון.

(ולמתקדמים - נרחיב מעט יותר: בשביל לוודא את יציבות הקרנות המדינה מחייבת את קרנות הפנסיה לבצע כל שנה מנגנון שנקרא "איזון אקטוארי" שזה סוג של ״ערבות הדדית״. נשמע מפחיד? זה בעצם רעיון פשוט: בסוף כל שנה, הקרן בודקת כמה כסף נגבה מכל החוסכים עבור הביטוח (ביטוח החיים, וביטוח אובדן כושר העבודה שדיברנו עליהם), וכמה כסף היה צריך לשלם בפועל על מקרים שקרו. ואם נגבה יותר ממה ששולם - ההפרש חוזר לחוסכים. ואם שולם יותר ממה שנגבה - ההפרש נגבה מהחוסכים. זה מנגנון שמוודא שלקרן תמיד יש מספיק כסף בשביל לשלם על מקרי ביטוח.) 

בקיצור: אפשר להפסיק לדאוג שהקרן "תיפול", מה שכן צריך לדאוג לו - זה שהכסף שלך בתוך הקרן מנוהל נכון. וזה - בידיים שלנו.

השורה התחתונה של החלק הזה: 

המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת שינה דבר אחד מהותי: האחריות עברה אלינו.

פעם, יכולת לסמוך על מישהו אחר שידאג. היום - אם אנחנו לא נדאג, אף אחד לא ידאג במקומנו.

אבל הצד השני של האחריות הוא חירות. כי אם הכסף הוא שלנו והאחריות היא שלנו - אז גם היכולת להשפיע היא שלנו, ויש הרבה מה להשפיע.

ועם זה בדיוק נעסוק בחלק הבא: 

כמה דברים פשוטים שאפשר לעשות כבר עכשיו - וכמה טעויות נפוצות שכדאי מאוד להימנע מהן.

חלק ה': לסיכום - מה לעשות? 

עברנו יחד מסע לא קטן. הבנו שהפנסיה היא לא "עניין של זקנים" אלא הנכס הפיננסי הכי גדול של המשפחה,  ראינו שהיא עושה שלושה דברים - חיסכון, השקעה וביטוח. והבנו שבמודל של היום האחריות היא שלנו. ועכשיו השאלה היא: מה עושים עם כל הידע הזה?

שלושה דברים שכדאי מאוד לעשות כבר עכשיו: 

1. לבדוק מהו "השכר המבוטח" שלך: 

הסברנו בהרחבה מה זה שכר מבוטח ולמה הוא כל כך קריטי - הוא הבסיס שעליו מחושב הכל: כמה נחסך לך, כמה יהיה הקצבה החודשית בפנסיה, וכמה הביטוח שלך שווה... אם השכר המבוטח שלך נמוך מהשכר האמיתי - הכל מתכווץ בצורה משמעותית מאוד.

מה לעשות בפועל: 

• לפתוח את הדו"ח השנתי שקרן הפנסיה שלך שולחת (בדרך כלל מגיע למייל, או כמכתב לדואר, ואפשר גם להיכנס לאתר שלהם)

• לחפש את השורה שכתוב בה "שכר מבוטח" או "שכר קובע"

• להשוות אותה לשכר הברוטו שלך - ואם יש פער זה סימן שצריך לברר

בדו״חות מפורטים גם - מה תהיה הקצבה שלך במקרה של אובדן כושר עבודה ("פנסיית נכות"), ומה יקבלו האלמנה או האלמן והיתומים במקרה של פטירה ל״ע. 

אגב, אם מעניין אותך לראות תמונה מלאה של כל מוצרי הפנסיה שלך - אפשר להפיק דו"ח דרך ׳המסלקה הפנסיונית׳ שמשרד האוצר יזם. זה עולה 18 ש"ח ונותן מפה מלאה של הכל - כל הקופות, כל הקרנות, וכל הסכומים.

2. לוודא שקצבת השאירים מוגדרת על 100%, ולהגדיר מוטבים:

דיברנו על זה בחלק על הביטוח, ונגיד את זה שוב כי זה חשוב: 

1. אם קצבת השאירים לא מוגדרת על 100% - לאו דווקא שהמשפחה שלך תקבל את כל מה שמגיע לה.

2. אם לא הגדרת מוטבים בקרן הפנסיה, במקרה של אסון ל״ע המשפחה שלך תצטרך לפנות לבית משפט ולהוציא צו ירושה כדי לקבל כספים שמגיעים לה. תהליך ארוך, יקר ומכאיב - בזמן הכי מאתגר שיכול להיות.

מה לעשות בפועל: 

• להיכנס לאתר קרן הפנסיה שלכם, או פשוט להתקשר אליהם

• לבקש להעלות את קצבת השאירים ל-100%

• ולבקש להגדיר מוטבים

לרוב מדובר בטופס קצר שלוקח כמה דקות (כדאי לוודא שגם בקרן ההשתלמות ובכל קופה אחרת שיש לך - המוטבים מוגדרים).

3. לבדוק באיזה מסלול השקעה הפנסיה שלך נמצאת: 

הסברנו שהפנסיה היא תיק השקעות, ושמסלול ההשקעה משפיע ישירות על כמה הכסף שלך יצמח. ראינו שברירת המחדל ברוב הקרנות היא מסלול שמרני יחסית - מה שעלול לעלות הרבה מאוד כסף למי שיש לו עוד שנים רבות עד הפרישה.

מה לעשות בפועל: 

• להיכנס לאתר של קרן הפנסיה שלך 

• לחפש באיזה מסלול היא נמצאת. האם זה מסלול "כללי"? "מנייתי"? "שמרני"? 

אם יש לך עוד שנים רבות עד הפרישה (לפחות 10) - והפנסיה שלך במסלול כללי או סולידי, כדאי מאוד לשקול האם המסלול מתאים לך.

לא ניכנס כאן לייעוץ ספציפי - יש לזה מקום בליווי מקצועי ובמדריכים שנוציא בהמשך, אבל עצם הבדיקה היא צעד ראשון חשוב. 

שני דברים שחשוב מאוד לא לעשות - אף פעם! 

אם אלו הדברים היחידים שיישארו איתך מקריאת המדריך הזה - זה היה שווה את כל העבודה על ההכנה שלו.

1. לא למשוך פיצויים כשמחליפים עבודה!

זו אולי הטעות הנפוצה והיקרה ביותר שאנשים עושים בפנסיה.

כשעוזבים מקום עבודה, הרבה אנשים מקבלים הודעה שהם "זכאים לפיצויים" - וחושבים שמדובר בבונוס, במתנת פרידה, או בכסף שמגיע להם בנוסף למשכורת. 

אבל בפועל, כספי הפיצויים הם חלק מהפנסיה. הם יושבים בתוך הקופה, ומשיכה שלהם היא פשוט פתיחת הקופה ושליפת חתיכה ממנה.

כמה זה עולה? בסופו של דבר (לאורך השנים בתוספת הריבית דריבית) - הפיצויים מהווים כ-40% מסך החיסכון הפנסיוני! 

ארבעים אחוזים. כלומר: מי שמושך פיצויים מפסיד כמעט מחצית מהפנסיה שלו!

מה שאומר שאם לפני המשיכה הפנסיה החודשית שלו הייתה אמורה להיות 10,000 ש"ח - אחרי המשיכה היא ירדה ל-6,000 ש"ח, ירידה של 4,000 ש"ח בחודש, לכל חודש, לכל שנות הפנסיה! 

חוץ ממצב שבו אין ממש ברירה - לא נוגעים בפיצויים. 

2. לא לדחות ולא להתעלם: 

כולנו יודעים שצריך לטפל בפנסיה, כולנו יודעים שכדאי לבדוק, ובכל זאת קשה לגשת לזה - והמחשבות שעוברות לנו בראש נשמעות כך: "אני אעשה את זה החודש הבא", "אני אטפל בזה כשיהיה לי זמן", "אני עוד צעיר, זה לא דחוף"...

אבל כמו שראינו בחלק על תיק ההשקעות - הזמן הוא הנכס הכי יקר של הפנסיה שלנו. 

כל שנה שעוברת בלי שהפנסיה מנוהלת נכון, היא שנה של כסף שעבד פחות טוב, של דמי ניהול שנגסו יותר מדי, ושל ביטוח שאולי לא מכסה מספיק. 

וההפרשים מצטברים. שנה אחת של "אח"כ" לא נשמעת כמו הרבה, אבל בגיל צעיר, כמה שנים בודדות של דחיה - משתקפות בפער של מאות אלפי שקלים בפנסיה הסופית!

הזמן הנכון לטפל בפנסיה שלכם? היום, וכל המקדים הרי זה משובח.

אז מה עכשיו? 

אם סיימת לקרוא את המדריך הזה - יש לך הבנה שלרוב האנשים סביבך אין - וזה התפקיד שלך לספר ולהסביר את מה שקראת פה לכל מי שרק מוכן לשמוע. 

אפשר גם לשתף את המדריך הזה בעצמו (דרך הקישור הזה). 

אנחנו מאמינים שהקב"ה נתן לכל אחד מאיתנו את הכלים לנהל את חייו בחוכמה. 

הפרנסה מגיעה ממנו - אבל האחריות לנהל אותה, להגן על המשפחה שלנו, ולבנות עתיד יציב ובטוח - זו המשימה שלנו. וכמו בכל תחום בחיים, ידע הופך את המשימה הזו מבלתי אפשרית - לפשוטה.

פנסיה זה לא עולם מסובך ומורכב (למרות שלפעמים הוא נראה כך), וכל אחד יכול לתפוס שליטה על הפנסיה שלו ולדאוג למקסם את הביטחון הכלכלי שהיא יכולה להביא לחייו.  

לא נדרש להיות מומחה פיננסי בשביל זה. כל מה שצריך זה - להבין את הנקודות שדיברנו עליהם במדריך הזה, להיוועץ באנשי מקצוע (כשעכשיו בזכות ההבנה החדשה - יש לך את האפשרות לנהל איתם שיח), לסדר בפנסיה את מה שדורש טיפול - וזהו - בנית לעצמך ולמשפחה שלך ביטחון כלכלי לעשרות שנים קדימה. 

רוצים שמישהו יעשה את זה איתכם? בשביל זה אנחנו כאן!

אנחנו ב"ברק ייעוץ והשקעות" מלווים משפחות בכל צעד כלכלי - לא רק בפנסיה, אלא בכל מרכיבי התמונה הפיננסית בחיינו: פנסיה, ביטוחים, קרנות השתלמות, קופות גמל, משכנתא, השקעות, חסכונות, וכו׳. 

עם ראייה הוליסטית של כל המערך הפיננסי, ועם התאמה מלאה אליכם - לחיים שלכם, לתנאים שלכם, למצב שלכם, לתוכניות שלכם, ולמטרות שלכם.

בעולם הפיננסי קוראים לשירות הזה "פמילי אופיס" - ליווי פיננסי מקיף מעמיק ומתמשך תחת קורת גג אחת. ובדרך כלל הוא שמור למשפחות עם הון גבוה מאוד.

אצלנו לעומת זאת, הוא מיועד לכל משפחה. 

גם לזוגות צעירים שרק מתחילים את החיים הפיננסים שלהם, וגם למשפחות ממש כמו שלנו - שעובדות, מרוויחות משכורת מידי חודש, ורוצות לוודא שהכסף שלהם מנוהל ועובד בצורה הטובה ביותר.

איך זה עובד:

הכל מתחיל בפגישת תכנון פיננסי מקיפה, שבה נבחן יחד את המצב הנוכחי - חסכונות, חובות, הכנסות והוצאות. נגדיר יחד את היעדים והמטרות הפיננסיות שלכם, ונבנה תוכנית פעולה אישית להשגתם.

משם נעבור לניהול מקצועי של הפנסיה, ההשקעות והחסכונות שלכם - נבדוק את כל הרכיבים, ננצל הטבות מס, נתאים את מסלולי ההשקעה, ונוודא שהכסף שלכם מושקע בצורה המתאימה ביותר - בהתאם לצרכים ולמטרות האישיות שלכם.

ומשם? אנחנו איתכם בכל צעד וצעד, ובכל צומת דרכים - שינוי עבודה, הקמת משפחה, רכישת דירה, או כל שינוי אחר, נעקוב יחד אחר ההתקדמות הפיננסית שלכם, ואחר השינוים בחיים ובמטרות שלכם - ונעדכן את התוכנית בהתאם.

הכניסה לליווי המלא עולה 1,500 ש"ח בלבד. 

התשלום הוא עבור תהליך התכנון הראשוני, אך הליווי השוטף - הוא ללא כל גבייה נוספת! 

איך זה יכול להיות? כי לאורך השנים - אנו נקבל את שכרנו מחברות הביטוח עצמן, בצורת עמלות על מוצרי החיסכון והביטוח שאותן נתאים עבורכם.

(חשוב לומר: כל העמלות מכל הגופים - שווים. כך שהאינטרס שלנו תמיד יהיה שווה. וכמו שפעלנו בעבר - תמיד נמליץ לכם על הפתרונות הטובים ביותר עבורכם, ללא כל שיקול זר, לעולם לא נמכור לכם מה שלא נאמין שמשרת את האינטרס שלכם, ותמיד נשאר בצד של הלקוח.)

רוצים לשמוע את הפרטים המלאים? בואו נדבר: 

ניתן ליצור איתנו קשר - בטלפון במספר: 02-5661122 במייל בכתובת: office@barakhass.co.il  בוואטסאפ במספר: 054-954-7060 או באתר שלנו - בקישור הזה. 

נספח: מילון המושגים שלמדנו היום: 

כל המונחים שלמדנו עליהם לאורך המדריך - שאנחנו עלולים להיתקל בהם בתלוש, בדו"ח השנתי, או בשיחה עם סוכן - מוסברים כאן בקצרה ובפשטות.

סוגי פנסיות

פנסיה תקציבית - המודל הישן, שנסגר למצטרפים חדשים בתחילת שנות ה-2000. בהסדר הזה המדינה התחייבה לשלם קצבה חודשית בפרישה מתקציבה - ללא קשר לכמה הצלחת לחסוך בפועל. מי שנכנס להסדר הזה בזמנו עדיין נהנה ממנו, אבל הוא כבר לא קיים עבור חוסכים חדשים.

פנסיה צוברת (חדשה) - המודל שקיים היום עבור רוב הציבור. כאן אין הבטחות מאף אחד: הקצבה שתהיה בפרישה היא פונקציה ישירה של כמה הצלחת לחסוך + כמה הכסף הרוויח בשוק ההון. מה שצברת - זה מה שיש.

פנסיה ותיקה (מבטחים הוותיקה, גלעד וכו') - קרנות ישנות וסגורות למצטרפים חדשים. לפעמים יש בהן בעיה: הקרן מכירה ב"שכר קובע" שנמוך מהשכר האמיתי - מה שאומר שחלק מהכסף שמופרש פשוט לא מגדיל את הפנסיה. מי שיש לו כספים בקרן ותיקה - כדאי לבדוק.

מונחי בסיס

הפרשה / הפקדה - הכסף שזורם כל חודש מהשכר אל קרן הפנסיה. מורכב משלושה חלקים: תגמולי עובד, תגמולי מעביד ופיצויים - שביחד מגיעים לכ-20% מהשכר.

תגמולי עובד - החלק שאנחנו משלמים מהשכר (6%-7%). זה הרכיב שרואים יורד מהברוטו בתלוש.

תגמולי מעביד - החלק שהמעסיק משלם עבורנו (6%-7.5%). הוא מופרש ישירות לקופה ולא מופיע כ"ירידה" מהמשכורת - ולכן הרבה אנשים לא מודעים לו.

פיצויים (רכיב הפיצויים) - חלק נוסף שהמעסיק מפריש (8.33%, כלומר שכר חודש אחד על כל שנת עבודה). הכסף הזה הוא חלק בלתי נפרד מהפנסיה - למרות שהרבה אנשים מתייחסים אליו כ"בונוס" שמקבלים כשעוזבים עבודה. משיכה שלו עלולה להקטין את הפנסיה בכ-40%.

שכר מבוטח / שכר קובע - השכר שממנו מחשבים את הכל: את ההפרשות, את גובה הפנסיה העתידית, ואת הביטוח. אם התלוש שלך מורכב מהרבה רכיבים ותוספות, ייתכן שהשכר המבוטח נמוך מהשכר שנכנס לכם לחשבון - וזה אומר פנסיה נמוכה יותר וביטוח נמוך יותר.

קצבה חודשית (משכורת פנסיונית) - הסכום שמקבלים כל חודש אחרי הפרישה. מחושב לפי הסכום שנצבר בקופה חלקי מספר החודשים שצפויים לחיות.

גיל פרישה - הגיל שבו אפשר להתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה. בישראל: 67 לגברים, ולנשים עולה בהדרגה ל-65.

דמי ניהול - העמלה שחברת הפנסיה גובה על ניהול הכסף. יש שני סוגים: דמי ניהול מהצבירה (אחוז מסך הכסף שנצבר בקופה) ודמי ניהול מהפקדה (אחוז מכל הפקדה חודשית). לאורך עשרות שנים, הפרש קטן בדמי ניהול מצטבר לעשרות ומאות אלפי שקלים.

המסלקה הפנסיונית - שירות של משרד האוצר שמאפשר להפיק דו"ח מלא של כל מוצרי הפנסיה שלכם - מכל החברות, במקום אחד. עולה 18 ש"ח, וזו דרך מצוינת לקבל תמונה ברורה על מה שיש לכם.

מסלולי השקעה

מסלול מנייתי - מסלול שבו חלק גדול מהכסף מושקע במניות. תנודתי יותר בטווח הקצר (ערך התיק יכול לרדת ולעלות) אבל מניב תשואה גבוהה יותר לאורך שנים רבות. מתאים למי שיש לו עוד הרבה שנים עד הפרישה.

מסלול סולידי / שמרני - מסלול שבו רוב הכסף מושקע באגרות חוב ובכלים יציבים. פחות תנודתי, אבל מניב פחות לאורך זמן. מתאים יותר למי שמתקרב לגיל הפרישה.

מסלול כללי - ברירת המחדל ברוב הקרנות. שילוב של מניות ואגרות חוב, בדרך כלל שמרני יחסית, לצעירים - לרוב ממש לא ממצה את הפוטנציאל.

מניות - חלקי בעלות בחברות. כשקונים מניה - קונים חתיכה קטנה מחברה. אם החברה מצליחה ומרוויחה, ערך המניה עולה. אם לא - הוא יורד. לאורך עשרות שנים, שוק המניות נוטה לעלות.

אגרות חוב (אג"ח) - הלוואה שאתם נותנים לחברה או למדינה. בתמורה, מקבלים ריבית קבועה. פחות מרגש ממניות, אבל גם פחות תנודתי. נחשב ל"חלק היציב" של תיק ההשקעות.

תשואה - הרווח שהשקעה מייצרת. אם שמתם 100 ש"ח והם הפכו ל-107 ש"ח - התשואה היא 7%.

ריבית דריבית - האפקט שבו הרווחים מתחילים בעצמם לייצר רווחים, והרווחים על הרווחים גם מייצרים רווחים - וכך הלאה. לאורך עשרות שנים זה הכוח שהופך חיסכון של מאות אלפים למיליונים. ככל שמתחילים מוקדם יותר, האפקט חזק יותר.

ביטוחים שבתוך הפנסיה

ביטוח אובדן כושר עבודה (פנסיית נכות) - אם חלילה לא נוכל לעבוד עקב מצב רפואי, גופני או נפשי, קרן הפנסיה תשלם לנו קצבה חודשית בגובה של עד 75% מהשכר המבוטח - עד שנחזור לעבוד או עד גיל הפרישה.

ביטוח שאירים (פנסיית שאירים) - אם חלילה הפורש או המבוטח נפטר, בן או בת הזוג יקבלו 60% מהשכר המבוטח לכל ימי חייהם, והילדים יקבלו 40% מהשכר עד הגיעם לגיל 21.

מוטבים - האנשים שאנחנו מגדירים מראש בקרן הפנסיה כמי שיקבלו כספים במקרה פטירה (בעיקר כספים חד-פעמיים, אם יש כאלה, או כספים ממוצרים שאין בהם קצבת שאירים אוטומטית). הגדרת מוטבים חוסכת למשפחה את הצורך להוציא צו ירושה בבית משפט.

יורשים - מי שזכאי לקבל את הכספים על פי חוק הירושה, במקרה שלא הוגדרו מוטבים. התהליך במקרה כזה ארוך ומסובך יותר.

איזון אקטוארי - מנגנון שקרנות הפנסיה מחויבות לבצע כל שנה. הקרן בודקת כמה כסף נגבה מהחוסכים עבור הביטוח (ביטוח חיים ואובדן כושר עבודה), מול כמה כסף שולם בפועל על מקרים שקרו. אם נגבה יותר ממה ששולם - ההפרש חוזר לחוסכים, אך אם שולם יותר ממה שנגבה - ההפרש נגבה מהחוסכים. המנגנון מבטיח שלקרן תמיד יהיה כסף לשלם.

תנאי שימוש ומדיניות פרטיות

התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו, מטרתיו, מצבו הכספי, נסיבות ומטרות השקעתו המיוחדות של כל אדם, או תחליף לייעוץ כאמור. אין לראות בתכני האתר משום המלצה ו/או ייעוץ מקצועי מכל סוג. למרות מאמצים למנוע זאת, המידע באתר עלול להיות חסר, שגוי, או בלתי מעודכן. כל הפועל על סמך הכתוב עושה זאת על אחריותו בלבד.