האם כדאי לעשות ביטוח בריאות פרטי?
- ברק ייעוץ והשקעות
- לפני 9 שעות
- זמן קריאה 4 דקות
לפני מספר שנים הגננת של הבת שלי רמזה לנו בעדינות שהיא "לא תמיד מגיבה כשקוראים לה". מכאן התחיל המרוץ המוכר לכל הורה: הפניה לבדיקת שמיעה, אבחנה של נוזלים באוזניים, והמלצה לניתוח כפתורים. פתחתי את האפליקציה של קופת החולים – התור הקרוב לייעוץ אצל מומחה? בסוף הקיץ. כשהרמתי טלפון למרפאה הפרטית של אותו רופא בדיוק, המזכירה שאלה בנחת: "מחר בשבע בערב זה בסדר? תבדוק רק אם יש לך החזר מהביטוח הפרטי".
באותו רגע, כשגיהצתי את הכרטיס עבור ה"ייעוץ המהיר", הבנתי שאני משלם על בריאות האוזניים של הבת שלי לא פחות משלוש פעמים: פעם אחת דרך מס הבריאות שיורד לי מהברוטו, פעם שנייה דרך התשלום החודשי על הכללית מושלם, ופעם שלישית עכשיו, מהנטו שלי בבנק.
הסיפור הזה אינו רק שלי; מערכת הבריאות הישראלית היא קצת כמו בצל – יש לה המון שכבות, ומי שמנסה לקלף אותן בלי להבין את הסדר, עלול לסיים עם דמעות בעיניים (ובכיס). בטור השבוע נפרק את המבוך הזה, שמגלגל מדי שנה כ-18 מיליארד שקל בפרמיות, ונבין מה באמת אנחנו קונים בכסף הזה.
שלוש קומות של הגנה
רוב האנשים אינם מודעים לכך שבישראל פועלות שלוש מערכות בריאות במקביל, ויחסי הגומלין ביניהן יוצרים את המערכת הבריאותית שאנחנו מכירים.
הקומה הציבורית (סל הבריאות הממלכתי): המערכת הראשונה היא המערכת הציבורית – אליה מתקבלים כל התושבים מתוקף החוק, בלי למלא הצהרת בריאות. מדובר במנגנון נדיר יחסית בעולם, לא בכל מדינה קיימת מערכת בריאות ציבורית. אבל חשוב להזכיר שהבריאות אינה צומחת על העצים, ומי שמשלם על המערכת הזו הוא אתם - באמצעות סעיף "מס בריאות" המופיע בתלוש השכר. עם זאת, המימון הציבורי בישראל עומד על כ-65% בלבד מההוצאה הלאומית לבריאות - נתון נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD.
הקומה השנייה – שב"ן (שירותי בריאות נוספים): אלו הביטוחים של קופות החולים (זהב, פלטינום, שלי וכו'). כ-80% מהישראלים (כ-7.5 מיליון איש) מחזיקים בכיסוי הזה. השב"ן מציע מגוון שירותים נוספים מעבר לטיפול הבסיסי שלו זכאי כל תושב בישראל. לדוגמה: טיפולי שיניים למבוגרים, התייעצויות עם רופאים מומחים, ניתוחים פרטיים עם בחירת המנתח, רפואה משלימה והנחות ברכישת תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות. מה שעוד מיוחד בשב״ן הוא שמדובר בביטוח ללא מטרות רווח. מלבד ההוצאות התפעוליות של הקופות, כל מה שמשולם לקופה חוזר כשירותי בריאות.
הקומה השלישית – הביטוח המסחרי (הפרטי): פוליסות של חברות הביטוח (הראל, הפניקס, מנורה וכו'). כאן הצטרפות מותנית בהצהרת בריאות – מה שאומר שחייבים להצטרף כשאנחנו בריאים, כי ברגע שהמצב הבריאותי מורע, הדלת נסגרת. כיום, מעל 40% מהאוכלוסייה הבוגרת מחזיקים בביטוח כזה.
למה הציבור נוהר לביטוח הפרטי?
אם יש לנו מערכת ציבורית (עם רופאים ואחיות וצוותים נהדרים) ושב"ן, למה שוק הביטוח הפרטי הוכפל בעשור האחרון?
משבר התורים: אוכלוסיות המדינה גדלה וזמני ההמתנה לרופאים מומחים הולכים ומתארכים. סקרים מראים שרבים מוותרים על טיפול או עוברים לפרטי רק כדי לקבל מענה מהיר.
חוסר אמון: על פי סקר אחר, כ-75% מהישראלים מאמינים שצריך "קשרים" כדי לקבל טיפול טוב במערכת הציבורית. הביטוח הפרטי נתפס כדרך לקבל קדימות.
עלייה ברמת החיים: תודה לאל, עם התפתחות הכלכלה והעלייה ברמת החיים יותר אנשים יכולים להרשות לעצמם כיסוי נרחב יותר, בדיקות מקיפות ושירות מהיר ואישי שלא היה זמין בעבר.
עושים סדר בביטוח הפרטי
כשאתם באים לרכוש ביטוח פרטי (או בודקים מצב קיים ב"הר הביטוח"), אתם תמצאו שם שלושה רכיבים שונים מהותית:
1. קטסטרופות
זהו החלק החשוב ביותר, ושעלותו היא הנמוכה ביותר. הוא מכסה אירועים נדירים יחסית, אך כאלו שעלותם עלולה להגיע למיליוני שקלים: השתלות בחו"ל, תרופות שאינן בסל הבריאות וניתוחים מורכבים בחו"ל.
נתון מעניין: דווקא כאן שולי הרווח של חברות הביטוח הם הנמוכים ביותר. יחס ההחזר לציבור בכיסויים אלו גבוה משמעותית מאשר בניתוחים רגילים – מה שאומר שחלק גדול מהכסף חוזר למבוטחים שבאמת צריכים עזרה. זו הסיבה שחברות הביטוח מפעילות כעת לחץ על הרגולטור לצמצם את תקרות הכיסוי ברובד הקריטי הזה.
2. ניתוחים ואמבולטורי (נוחות ומהירות)
זהו הנתיב המהיר והאישי שלכם. בדיקת MRI תוך 72 שעות, ייעוץ מומחה מהיום למחר, ובחירת מנתח ללא תלות בקופת החולים. את החלק הזה, שהוא בדרך כלל היקר והמסועף ביותר קשה לסקור במסגרת מאמרון קצר, וגם קשה לתת בו כללי אצבע. אפשר לפנות לייעוץ מקצועי או לבחון בעצמכם כל כיסוי. כמה הוא עולה ומה התועלות שלו עבורכם.
3. מחלות קשות
בעוד שבביטוח רגיל החברה משפה אתכם (=מחזירה לכם כסף על הוצאה רפואית) במחלות קשות מדובר על פיצוי כספי: אם חלילה אובחנה מחלה קשה (סרטן, שבץ וכו'), אתם מקבלים "צ'ק" חד-פעמי בסכום שנקבע מראש (למשל 200,000 ש"ח), בלי קשר להוצאות. הכסף נועד לעזור למשפחה לשרוד את אובדן ההכנסה וההוצאות הנלוות כמו החנייה היקרה של בתי החולים…
מה עושים מחר בבוקר?
הדבר הראשון שצריך להפנים הוא שביטוחים לא נועדו להפוך אותנו לעשירים, אלא למנוע מאיתנו להתרסק כלכלית ברגע של משבר. כפי שציינו בעבר, הפרדוקס של ביטוח טוב הוא שאם שילמתם עליו שנים ומעולם לא "הפעלתם" אותו – זו למעשה הצלחה אדירה.
לכל אחד יש צרכים שונים, ולכן אין "תמהיל מנצח" שמתאים לכולם. עם זאת, הרובד הראשון – ביטוח קטסטרופה – נחשב להכרחי כמעט לכל אחד, שכן הוא מכסה מקרים שעלותם עלולה להגיע למיליוני שקלים. מי שרוצה לשפר את איכות השירותים הרפואיים שהוא מקבל ביומיום עשוי לבחור גם ברובד השני, והביטוח השלישי מתאים בעיקר למי שמעוניין בהגנה כלכלית רחבה יותר במקרה של מחלה קשה שלו או של ילדיו.
בכל אופן, לפני שאתם רצים לרכוש כיסוי נוסף, עשו לעצמכם טובה: כנסו לאתר "הר הביטוח" הרשמי של רשות שוק ההון (שימו לב שאתם נכנסים לאתר הממשלתי המקורי!) ובדקו מה כבר רשום על שמכם. שאלו את עצמכם שתי שאלות פשוטות: מה השב"ן (שירותי הבריאות הנוספים של הקופה) שלי כבר מכסה? והיכן בדיוק הפוליסה הפרטית מוסיפה ערך שבאמת אין לי שם? התשובה לשתי השאלות האלה יכולה להיות שווה לכם המון כסף שיישאר בחיסכון שלכם – בלי שתצטרכו לוותר על הגנה.
ביטוח בריאות פרטי הוא כבר מזמן לא מוצר יוקרה לעשירים בלבד; במציאות של תוחלת חיים עולה ומערכת בריאות ציבורית עמוסה, הוא מאפשר ניווט בטוח בתוך אי-הוודאות של החיים.
תודה רבה על זה.
אני אישית חושב כבר מספר שנים שאולי שצריך להפוך את הדברים, מי שהוא לא חולה כרוני או אישה בגיל הפוריות כדאי לו לבטל את הביטוח שב"ן זה חסכון משמעותי שמאפשר להשקיע אותו בביטוח הפרטי, ואם חס וחלילה הוא נהיה חולה כרוני או זקוק לתרופות רבות הוא יכול להצטרף אליו בכל שלב.
תודה רבה