איך אפשר לשמור על הכסף שלכם בתקופה של אינפלציה?

לפני עשרים וחמש שנים היה אפשר לקנות מסטיק במטבע של עשר אגורות. זוכרים את זה? זה נשמע מובן מאליו, אבל זה לא - מסטיקים כבר כמעט ולא עולים עשר אגורות, ולמעשה גם שום דבר אחר לא. קשה מאוד למצוא מה לקנות בעשר אגורות, למרות שלמטבע עדיין יש משמעות במחירים של דברים.

זה לא רק המסטיק. נסיעה באוטובוס עלתה שלשה שקלים. אחר כך שלשה וחצי, ארבעה, חמישה שקלים אחר כך נקבע מחיר קבוע - חמש תשעים. היו זמנים שארטיק עלה שקל, ומטבע של חמישה שקלים כיסה את הקיוסק בבריכה עם הילדים, ומי שקנה דירה בבאר שבע לפני עשור, בערך, יכול היה לשלם ארבעה מאות חמישים אלף שקלים, וזה הכל.

אז מה קרה?

אינפלציה, זה מה שקרה.

אינפלציה, בפשטות, היא עליית מחירים קבועה. כלומר לא מקרה חד פעמי שבו אין הרבה מנגו ביבול השנתי, מה שגורם למחירי המנגו לעלות זמנית, אלא שכל המחירים בארץ - מסטיק, נסיעה באוטובוס, ארוחת צהריים וגם דירות - עולים לאט לאט, באופן קבוע ולאורך זמן.

עליית מחירים קבועה גורמת לכסף שלנו להיות שווה פחות: אם פעם יכולנו לקנות חמישה ארטיקים בחמישה שקלים, היום אותם חמישה שקלים קונים לנו שני ארטיקים. אותו סכום נותן לנו פחות בתמורה.

למה זה קורה?

עליית מחירים קורית משתי סיבות. הראשונה היא היצע וביקוש, מה שהזכרנו לפני שתי פסקאות - אין הרבה מנגו, יש הרבה אנשים שרוצים מנגו בסלט הפירות שלהם, ומחיר המנגו עולה.

כדי לדעת אם זו עלייה נקודתית או עלייה כוללת יש מושג שקוראים לו 'מדד המחירים לצרכן'. כלכלני האוצר בנו סל מוצרים בסיסי שרוב המדינה קונה, הוא מורכב מקטגוריות של ביגוד, תחבורה, מגורים, מזון וכן הלאה. פעם בחודש משקללים את השינוי במחירים של המוצרים השונים, ובאמצעותו מודדים את השינוי: אם מדד המחירים עלה, הכסף שווה פחות. אם הוא ירד, הכסף שווה יותר.

אם עלו הרבה מחירים באופן קבוע לאורך זמן, זה כנראה לא בגלל שהם נדירים יותר. מה שמשאיר לנו את האפשרות השנייה -

יש הרבה כסף ברחוב או בחשבונות הבנק.

כשיש הרבה ממשהו, הערך שלו יורד. תחשבו, למשל, על שוקולד במשלוחי מנות. כשהיינו ילדים, שוקולד היה הממתק שהכי רצינו, והוא היה הכי נדיר. או אולי - הוא היה הממתק שהכי רצינו כי הוא היה נדיר. כשקיבלנו הרבה שוקולד במשלוחי מנות, השוקולד איבד מערכו.

גם עם כסף זה ככה. כשהממשלה מדפיסה הרבה כסף, הכסף לא נדיר. כשהכסף לא נדיר, אנחנו צריכים יותר ממנו כדי לקנות כל דבר, כי הערך שלו שווה פחות, וזה מה שגורם לעליית המחירים.


אינפלציה זה טוב או רע?

זו תהיה תשובה מוזרה, אבל -

גם וגם.

זה טוב, כי במצב תקין של הכלכלה, כל אחד במעגל הכלכלי רוצה להרוויח יותר. תחשבו על עצמכם, כשכירים - לא הייתם שמחים לקבל העלאה של אלף שקלים במשכורת? לא תיגשו פעם בכמה זמן ותבקשו אותה? בשביל שזה יקרה, המעסיק שלכם צריך להרוויח יותר, ובשביל זה הוא צריך להעלות מחירים. אז נוצר לנו מעגל יפה שבו מחירים עולים - משכורות עולות - אנשים מוציאים יותר (כי יש להם יותר כסף) וחוזר חלילה. זה אחלה.

וזה רע, כי כשהאינפלציה משתוללת, הכסף מאבד את ערכו מהר, מה שגורם לזה שהוא שווה פחות ופחות - עד שלפעמים הוא לא שווה בכלל, והמדינה קורסת כלכלית. זה קרה לוונצואלה לא מזמן, וזה קורה מדי פעם למדינות שונות שמדפיסות המון כסף בגלל מצבים שונים - מגיפה, מלחמה, כאלה. כשזה קורה, המערכת כולה נכנסת לסחרור - אנשים מפחדים שלא יהיה להם כסף בעתיד, אז הם לוקחים הלוואה וקונים דירה עכשיו, מה שיגרום למחירי הדירות לעלות יותר, וכן הלאה.

למה נזכרתם בזה פתאום? מתחילה אינפלציה?

אנחנו לא יודעים.

אנחנו כן יודעים ש:

א.

המדינות השונות פיזרו בתקופת הקורונה כסף בכמויות על האזרחים שלהם כדי להחזיק את הכלכלות ולמנוע מיתון: בישראל, למשל, היו תשלומי חל״ת, מענק לכל אזרח, תשלומים לעצמאיים ועוד. המערכת הוצפה בכסף ממשלתי, וכשיש הצפה של משהו ערכו יורד. כשערך הכסף יורד, המחירים עולים.

ב.

במהלך הקורונה נסגרו מפעלים, פוטרו עובדים וחברות פשטו רגל. גם שרשראות האספקה והתובלה נפגעו קשות. ברגע שהקורונה נגמרה המון אנשים רוצים לחזור לצרוך כמו שהם היו רגילים, אבל אין מספיק עסקים שיכולים לספק להם את זה. למשל, אם תטיילו בגולן עכשיו, תגלו שמספר מסעדות כשרות נסגרו במהלך הקורונה והמסעדות שכן נשארו פתוחות מפוצצות במשפחות שחזרו לנפוש.

ג.

בלי קשר לקורונה, היו השנה גם שריפות, אסונות טבע ותקלות בקווי אספקה עולמיים, שגרמו לכך שיהיה פחות חומרי גלם בעולם. כך, לדוגמה, מחירי העץ לבנייה נמצאים כעת בשיא כל הזמנים, מה שמשפיע כמובן על ענף הבנייה בחו״ל, מייקר את הדירות לקנייה ולהשכרה וממילא מעלה את מדד המחירים.

אז מה אנחנו צריכים לעשות כדי לא להיפגע?

האמת שאין לנו המון משחק בנושא - עליית המחירים יכולה להישלט על ידי הבנק המרכזי (אצלנו - בנק ישראל), וצריך להתפלל שהחונן לאדם דעת ייתן תבונה בלב הכלכלנים שלנו שינווטו נכון את הכלכלה בתקופה המורכבת הזו. בכלל, להתפלל יכול לעזור בלי קשר.

מה שכן חשוב מאד להבין - גם כשיש אינפלציה מתונה ערך הכסף שלכם כל הזמן נשחק.

זוכרים שאינפלציה זה גם טוב? בנק ישראל מנסה לשמור על אינפלציה נמוכה אך קבועה. זה אומר שכמעט בהגדרה - הכסף ששוכב אצלכם בבנק מאבד מערכו. במשך 10-20 שנים הוא יכול להשיל גם 25% מערכו. וזה עוד לפני שדיברנו על אינפלציה ממארת כמו שהייתה פה בשנות השמונים.

הדרך היחידה להתגונן מפני השחיקה הזו היא לא לתת לכסף לשכב בבנק! צריך להשקיע אותו בנכסים שלכל הפחות עולים יחד עם האינפלציה.

אם אתם רוכשים דירה להשקעה, באופן טבעי המחיר שלה יהיה צמוד לעליית המחירים. כך גם השקעה במניות: אם אתם רוכשים מניה של חברת מזון, אוסם לדוגמה, כשיהיו עליות מחירים גם אוסם תעלה את עלות המזון בהתאמה והמנייה שלכם תמשיך לצמוח פחות או יותר בצמוד.

בשורה התחתונה, דרך הפעולה המסוכנת ביותר (במובן זה שהסיכון בה הוא מובטח) הוא השארת הכסף בבנק. כן, גם כמה עשרות אלפים - השווי שלהם נשחק, ובסכומים גדולים יותר השחיקה גדולה יותר.

אנחנו לא חלילה אומרים לרוץ ולהשקיע את הכסף בלי בדיקה נאותה של החלופות והסיכונים, אבל היי, אם אתם מסתבכים עם זה - בשביל זה אנחנו כאן! מוזמנים ממש לשלוח לנו מייל עם פרטי קשר ואנחנו נחזור אליכם.

78 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול