איך יודעים כמה לחסוך לילדים, ואיך עושים את זה בפועל?

לפני שנצלול לפרקטיקה, חשוב לי להגיד שהרעיונות שנדבר עליהם כאן מתאימים לכל חיסכון ולכל מטרה, לא רק לחתונות. אבל מכיוון שראיתי שזה מה שמעניין את רובנו – נתמקד בזה. וכדי להבין את הנקודה הכי חשובה, בואו נתחיל בסיפור.

משל שני החברים: יעקב ושמעון 👦👦

מעשה בשני חברים טובים, נקרא להם יעקב ושמעון – שלשניהם נולדו בנים באותו הזמן בדיוק. מזל טוב.

יעקב, איש מסודר ומאורגן, יצא מבית החולים עם אשתו ומיד פתח חשבון חיסכון לילד עם הפקדה חודשית של 500 ש"ח בחודש. הוא חשב לעצמו: "בעזרת השם, בגיל 20 כשהילד ירצה להתחתן, יהיה לי סכום יפה לתת לו".

שמעון רואה את מה שיעקב עושה ואמר לעצמו: "בואו, זה לא רלוונטי לגבינו. אנחנו זוג צעיר, מאיפה יש לנו עכשיו לשים 500 ש"ח כל חודש? זה באמת מוגזם. נחכה שההכנסות יגדלו ואז נחסוך". (יכול להיות שהוא אפילו לא אמר את זה לעצמו, הוא פשוט היה טרוד, ולמי יש ראש ופניות לעשות את הדברים האלה עכשיו? אתם מבינים אותו מן הסתם) בינתיים, הוא לא הפקיד שום דבר.

עברו עשר שנים, ושמעון תופס את עצמו ואומר: "אוי ואבוי, הילד כבר בן 10! עוד לפני שנגיד 'אפצ'י' הוא כבר יהיה נשוי, אני חייב להתחיל לחסוך לו!"

שמעון עשה חשבון פשוט: "אם יעקב חוסך 500 ש"ח במשך 20 שנה, אני אחסוך לילד שלי 1,000 ש"ח בחודש למשך 10 שנים". וזה בדיוק מה שהוא עשה: הלך, פתח קופת חיסכון והפקיד בה 1,000 ש"ח מדי חודש.

בגיל 20, הבן של יעקב והבן של שמעון באו להורים בשמחה ואמרו: "מצאנו את בחירת ליבנו, אנחנו רוצים להתחתן!"

שני האבות המאושרים הלכו לפתוח את קופות החיסכון כדי לבדוק כמה כסף הצטבר שם. וזה מה שהם ראו:

שניהם הוציאו מהכיס את אותו הסכום בדיוק (120,000 ש"ח)! אבל התשואה והרווחים שהכסף של יעקב הרוויח במשך 20 שנה היו גדולים לאין ערוך מהתשואה של הכסף של שמעון, שהיו לו רק 10 שנים לגדול.

זה אחד הרעיונות המדהימים והמרתקים של הכלכלה ושל צמיחה של כסף: הדבר שכסף הכי הכי צריך כדי לגדול- הוא זמן.

אני לא אומרת את זה כדי לבאס את מי שהילדים שלו כבר גדולים, ממש לא! אבל כן כדי לעודד את הזוגות הצעירים שאומרים "אין לנו כסף, אולי בעתיד כשנתבסס ויהיה לנו זמן לשבת על זה". חבל. הזמן הוא הנכס הכי יקר שיש לכם. תנצלו אותו ותתחילו מעכשיו, גם אם זה בסכומים קטנים. התשואה בסוף היא תוצאה ישירה של כמה זמן הכסף שוכב וצומח.

אז איך עושים את זה תכל'ס?

1. מגדירים יעדים

לפני שמתחילים, צריך להחליט: כמה כסף אנחנו רוצים לתת לילד?

זה נושא נורא משתנה. יש אנשים שלא קיבלו שקל מההורים, ויש כאלה שההורים קנו להם דירה. יש נורמות משפחתיות, נורמות חברתיות ויכולת כלכלית. 

חשוב להתייחס לשלב הזה ברצינות ובנחת. זו שיחה זוגית חשובה אבל לא תמיד קלה- מהסיבה הפשוטה שלכל אחד מאיתנו יש תפיסה שונה לגבי כסף, נורמות אחרות לגבי מה הורים צריכים לתת לילדים שלהם וסדר עדיפויות אחר.  חשוב לתת מקום לדעות של שני בני הזוג ולהגיע למספר ששניכם שלמים איתו. זה יחסוך לכם הרבה כאב לב וכאב ראש בעתיד.

כמה צריך לחסוך?

בתור אחת שחיתנה לפני קצת זמן, אני יכולה לומר לכם שחתונה צנועה, הכי פשוטה שיש, עולה לפחות 50,000 ש"ח לכל צד (אם לא יותר). אם רוצים מעט יותר – גן אירועים, יותר מוזמנים, או לקנות לילדים רהיטים ומכשירי חשמל ברמה גבוהה יותר – זה מגיע מהר מאוד ל-100,000 ש"ח לכל צד וצפונה.

נניח שהחלטנו שאנחנו רוצים לחסוך לכל ילד 150,000 ש"ח, שישאר לו קצת כסף לדירה. מעולה. 

כשמגדירים יעד מדויק, המטרה מפסיקה להיות ערטילאית, מפחידה ומאיימת. ככל שיש בהירות לגבי המספרים- אפשר לדעת מה צריך לעשות בתכל'ס כדי להגיע לשם, והסיכוי שנצליח להגיע למטרה שלנו גדל.

2. משחקים במחשבון חיסכון

הכנו בשבילכם מחשבון פשוט והנה הסבר קצר איך להשתמש בו: 

דבר ראשון מכניסים את הנתונים שיש לנו כבר: מה הסכום שאנחנו רוצים להגיע אליו, וכמה שנים יש לנו.

 למשל, אם הילד בן 10, ונראה לי הגיוני שהוא יתחתן בגיל 22, טווח הזמן לחיסכון שלנו הוא 12 שנה.

יכול להיות שכבר יש לנו בצד כסף מהברית או מהבר מצווה, שאפשר להתחיל איתו את החיסכון, את זה כותבים ב"הפקדה ראשונית ליעד זה". אם אין, כותבים 0.

שיעור מס על הרווחים- כרגע תכתבו 15%. במיילים הבאים אני מקווה לדבר על שיטות לחסוך ולהשקיע בפחות מס.

מה כותבים ב"תשואה שנתית משוערת" וב- "דמי ניהול שנתיים"?

כאן זה כבר תלוי איפה תחסכו את הכסף. אם תשימו בבנק כנראה התשואה תהיה 3% מקסימום, אבל בלי דמי ניהול. ואם תשימו בקופת גמל במסלול מנייתי (מה זה? נסביר במיילים הבאים בעז"ה) אז התשואה יכולה להיות 8% אבל דמי ניהול של 2%. בתור התחלה - תשחקו עם זה. בא לי שתראו בעצמכם איזה הבדל משמעותי בתוצאות יוצר כל אחוז תשואה.

דמי ניהול שנתיים- כנ"ל. תשחקו עם זה בטווח שבין 0.04 לבין 1.4 ותראו מה המשמעות של כל עשירית האחוז של דמי ניהול.

בשלב הזה אל תחשבו עדיין על פרקטיקה - רק תשחקו עם זה בשביל לראות את ההבדלים בין האפשרויות ומה ההשפעה שלהם על הסכום שאתם צריכים לחסוך כל חודש.

מילאתם הכל? מצוין. קיבלתם את התשובה- כמה כסף צריך לחסוך לילד הזה. 

אם בורכתם ביותר מילד אחד- למעלה יש כפתור ירוק "הוסף יעד חדש". ממלאים טופס אחד לכל ילד.

אחרי שמילאתם הכל- יש לכם מספר ביד. אתם יודעים כמה צריך לחסוך בכל חודש כדי להגיע למטרה שלכם.

מה עושים אם הנתונים מראים שאנחנו צריכים לשים 2500 ש"ח בחודש כדי להגיע ליעד שלנו, וזה סכום שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לשים בצד כרגע?

זה הזמן לשחק קצת עם המספרים. אולי היעד שלנו גבוה מדי? אולי נבין שאנחנו יכולים להתחייב כרגע לקצת פחות?

המחשבון קריטי כי הוא שם לנו מראה מול העיניים ומחבר בין המטרות והחלומות שלנו למציאות של היום.

3. בוחרים איפה לשים את הכסף (ספוילר: ממש לא בבנק!)

שאלת התשואה במחשבון מובילה אותנו לשאלה איפה מושקע הכסף.

אם נעשה הוראת קבע לחיסכון בבנק, זה אמנם קל ונוח כי אנחנו כבר שם, אבל התשואה שם מאוד נמוכה (בערך 2-3% במקרה הטוב) ולכן הכסף כמעט לא יגדל, כמו שראיתם במחשבון.

7

המזל הוא שלחיסכון לילדים יש אופק השקעה ארוך (יש עוד המון זמן עד שיצטרכו את הכסף), ולכן ההמלצה היא להשקיע את הכסף בשוק ההון, כלומר במניות.

מכיוון שרובנו לא מומחים גדולים בתחום, פתרון מצוין ופשוט הוא קופת גמל להשקעה במסלול מנייתי. קל מאוד לפתוח קופת גמל להשקעה, ובמסלולים מנייתיים בטווח הארוך התשואות יכולות להגיע ל-7% ואפילו יותר.

4. אוטומטיות! (או: למה אסור לסמוך על כוח הרצון?)

זו הנקודה החשובה ביותר. 

להחליט החלטות, גוזל מאיתנו אנרגיה. 

כולנו מכירים את זה שהחלטנו לעשות דיאטה: ביום הראשון מתלהבים, אוכלים רק ירקות וכוסמין, אבל אחרי כמה ימים ההתלהבות נחלשת וכבר אין לנו מספיק אנרגיה להחליט לומר לא לשוקולד וכן לסלט. 

זה טבע העולם: אנחנו מתלהבים ממשהו, ועם הזמן אנחנו כבר פחות מחוברים לרצון הראשוני. 

נוסף לזה, אנחנו מתקשים לעשות דברים שמסובכים לנו, שקשים לנו או שדורשים מאיתנו לקבל החלטות מחדש בכל פעם. ברגע שיש התלבטות ("החודש נשים 1,000 ש"ח? אולי פחות? אולי יותר? אולי עדיף לשים את הכסף במקום אחר?"), ההתלבטויות אוכלות לנו את הראש ובסוף אנחנו פשוט יושבים ולא עושים כלום.

אותו עיקרון בדיוק עובד בהשקעות שלנו: אם אנחנו רוצים להצליח, אנחנו חייבים לצמצם החלטות ולהפוך את ההשקעה לפשוטה וקלה, כלומר- אוטומטית (הוראת קבע)!

מחקרים מראים שעדיף להשקיע במקום שהתשואה שלו קצת פחות טובה ודמי הניהול קצת יותר גבוהים – העיקר שמשקיעים באופן קבוע, מאשר למצוא את המקום המושלם עם התשואות המדהימות אבל לא להשקיע בפועל כי זה לא נגיש, לא נוח או דורש ממך החלטה כל חודש מחדש.

ברוב אפליקציות המסחר, בתי ההשקעות וקופות הגמל להשקעה, יש אופציה פשוטה להוראת קבע חודשית שיורדת אוטומטית. זה הדבר שהכי יבטיח את ההצלחה שלכם ואת ההגעה ליעד!

בשורה התחתונה:

1) הזמן הוא נכס יקר - מתחילים לחסוך מוקדם ככל הניתן, גם בסכומים קטנים.

2) מגדירים יעד ומחשבים - מציבים מטרה, נעזרים במחשבון וגוזרים את ההפקדה החודשית.

3) משקיעים חכם - מעדיפים מסלול מנייתי בשוק ההון (כמו קופת גמל להשקעה) ולא חיסכון בבנק.

4) טייס אוטומטי- מגדירים הוראת קבע כדי שלא נצטרך לקבל החלטות כל חודש מחדש.

מקווה שהפוסט הזה עשה לכם סדר! אני כאן לכל שאלה, מוזמנים לפנות אליי בשמחה.

מרגישים שזה קצת גדול עליכם לקבל את כל החלטות האלה לבד? איך לכם כוחות לבירוקרטיה ולכל הטפסים?

אם אתם רוצים להבין איך נכון לכם לאזן בין החסכונות לילדים, לפנסיה, לביטוחים, לדירה שלכם ולעתיד הכלכלי של המשפחה – אולי שווה לכם לשבת איתנו לתכנון פיננסי מקיף. 

בתכנון אנחנו עוזרים לכם להחליט מה נכון לכם לעשות כיום עם הכסף שלכם, וגם לחשוב ולתכנן קדימה את כל ההתנהלות בעתיד - כמה חוסכים, איפה שמים את זה, באיזה כלים משתמשים, איך דואגים שזה יהיה אוטומטי וכו', וכמובן, אנחנו עושים בשבילכם את רוב העבודה הטכנית ודואגים להכל, כדי ששום דבר לא יפריע לכם לנהל את הכסף שלכם בצורה הכי טובה שמתאימה לכם.

רוצים לעשות סדר? שלחו לי בקישור הזה "רוצים לעשות סדר בכספים" ואבקש מהצוות פה לחזור אליכם. 

אסתר סולטן, 

מנהלת קהילת "ברק ייעוץ והשקעות"