אחרי החגים. הנה, סוף סוף, הגיע הזמן ההוא שדיברנו עליו כל כך. הזמן שבו תכננו להיפגש, לדבר, להתארח, לתרום, לעבוד, לבנות, להרוס - הזמן שחשבנו שיהיה לנו זמן בו הגיע סוף סוף. אפשר להודיע לרוזנצוויג שאנחנו באים לשבת, ואפשר להתיישב סוף סוף ולטפל בערימת הניירת שנמצאת על השולחן בחדר הבלאגן, שהפך חדר אורחים במהלך החגים - סוף כל סוף אנחנו יכולים לעשות את כל מה שרצינו, ולקיים את כל התכנונים. אבל זה לא קורה. אנחנו יודעים שזה לא קורה. ערימת הניירת תגבה עוד, לא נבקר לעולם אצל רוזנצוויג (הילדים לא מסתדרים), וכל הקבלות הטובות שקיבלנו על עצמנו לשנה החדשה - להקדיש זמן לילדים, לכעוס פחות, לאכול בריא, להתמיד בדף היומי - כל אלה לא יקרו. כנראה. אם מתבססים על השנים הקודמות, על ההבטחות שהבטחנו לעצמנו אז ועל מה שקיימנו אחר כך.
אז מה עושים?
הרבה אנשים חשבו על זה במהלך הדורות - על הפער הזה הגדול הזה בין הרצוי לבין המצוי. מפרקי אבות דרך הרמב״ם וראשי תנועת המוסר ועד להבדיל חוקרי כלכלה ופסיכולוגיה ההתנהגותית.
אספנו לכם כמה רעיונות:
צעדים קטנים וברורים
ר' מאיר שפירא מלובלין ידע מה הוא עושה כשהוא ייסד את הדף היומי. אנחנו יכולים להבטיח לעצמנו אלף פעמים שנסיים את כל הש"ס (או, להבדיל, שנרוץ מרתון), אבל אלפיים שבע מאות דפים זה המון. הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לתפוס. כשהמטרה רחוקה או כללית מדי קשה מאד להגיע אליה. כדי להתמודד עם מטרות גדולות אנחנו חייבים מטרות ביניים כמו סיום מסכת, וכדי להגיע למטרות הביניים האלה אנחנו צריכים מטרות קטנות יותר; דף אחד. פרק אחד. חודש בדף היומי. או, בערימת הניירת - שני דפים בפעם, חמישה מכתבים ביום, זה הכל.
התחייבות ו׳קיבוע׳ הקבלה
סיפור יפה אחד ששמענו פעם עוסק בשני יהודים שהזדמנו יחד למלון אחד, וכיון שלא קראו את הסעיף הקודם ולא זכו ללמוד דף יומי ישבו השניים בלובי והסתכלו בטלוויזיה, במה שהוקרן באותו הערב, ומה שהוקרן היה איזה משחק ספורט מאלה שאיש לא יודע את חוקיהם. ישבו וצפו, צפו וישבו והשתעממו להם, עד שקם האחד ואמר 'חמשה דולרים על הקבוצה האדומה', ואמר השני 'חמישה דולרים על הקבוצה הכחולה', ומיד הפך המשחק לסוער ומלא אמוציות, וזכור אותו הערב לטוב.
בכל אופן, מה שחשוב לענייננו הוא שכסף גורם לנו להיות מעורבים, 'להיכנס' לתוך הסיפור. גם כשמדובר בהחלטה טובה - לשלם כסף על ההחלטה הטובה הזו יגרום לדברים לקרות. מחקרים שנעשו על קורסים דיגטליים הראו שאחוזי הסיום של הקורסים גבוה יותר ככל שהקורס יקר יותר. להרשם למשהו בחינם זה נחמד אבל הסיכוי שתעשו אותו נמוך בהרבה.
יש כמובן דברים נוספים ליצור להחלטה ממשות - גם להצהיר מול חברים טובים על ההחלטה יהפוך אותה לממשית - וכל אחד והדרך הנוחה לו. העיקר הוא שההחלטה לא תישאר בראש שלכם או באוויר.
קביעת זמנים מראש
הזמן, כמו שיודע כל מי שחשב שיצליח לעבוד במהלך החגים, הוא דבר נזיל, חמקמק ומתמלא מהר. אם נשאל אתכם אם אפשר לקבוע אתכם פגישה היום בערב, סביר להניח שכבר יש לכם כל מיני תוכניות. אבל אם אבקש מכם לפתוח יומן ולשריין לי שעה בג׳ טבת, ככל הנראה רובכם תהיו פנויים. בקיצור - אם אנחנו רוצים להשיג משהו אנחנו צריכים לקבוע אותו מראש ביומן ולהפוך אותו לחלק משגרת חיינו. וגם את זה אמר כבר הלל הזקן בפרקי אבות - "אל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה".
להעביר את האחריות למישהו אחר
אם יש לנו חברותא (לדף היומי! יש כאן מוטיב חוזר כמו שאתם שמים לב) שממתין ב6:00 בבוקר בבית הכנסת, התירוצים שאנחנו מספקים לשעון המעורר פחות יעבדו. כשאנחנו נותנים למישהו אחר להחליט עבורנו, אנחנו בבת אחת נפטרים מהדחיינות והעצלנות שלנו. זו הסיבה שאנשים שאנשים מסכימים לשלם כסף למאמן כושר אישי. במאמן כושר יש התחייבות משולשת - בכסף, בזמן ובמישהו אחר שלוקח אחריות עלינו. בקיצור, קבעו את ההחלטות שלכם מול אנשים שתלויים בקיום של ההחלטה, כדי שלא תיוותר לכם ברירה.
והנה הזמנה מאיתנו: אנחנו מקווים שבין ההחלטות הטובות שלכם לקראת השנה החדשה גם הטיפול בפרנסה ובעניינים הפיננסים קיבלו מקום - ולא רק בקניית הקפת 'עוזר דלים'. אתם יודעים שאתם צריכים לסדר את הניירת, להבין מה קורה עם הפנסיה, להתחיל סוף סוף את תהליך קניית הדירה, להשקיע בחכמה כספים שרובצים בעו״ש ללא מעש ולדאוג לביטוחים, אפילו החלטתם ממש לעשות את זה - אבל כמו הרבה דברים, ההחלטה התמסמסה.
חלק מהותי מהתנהלות פיננסית נכונה הוא תכנון נכון, ובשביל לתכנן נכון - אין מה לעשות, צריך לשבת ולעשות את זה כמו שצריך.
אנחנו מציעים להיות מאמני הכושר שלכם, החברותא שלכם לעניינים הכספיים, אם תרצו. אז אם אתם רוצים לטפל אחת ולתמיד בעניינים הכספיים במהלך החורף הקרוב, אנחנו מזמינים אתכם להרים אלינו טלפון או לשלוח הודעה עם שם ומספר, לספר לנו מה אתם מחפשים ואנחנו נחזור אליכם ונספר על השירות שאנחנו יכולים להציע לכם. להשתמע!
Comments