אנחנו ממש לא אוהבים לדבר על הדברים האלו, אבל ברוח ימי בין המצרים ובעקבות אירועי השנה האחרונה אנחנו חייבים להציף גם את הנושאים הכואבים האלו.
אנחנו רוצים לספר לכם על לקוחה שלנו בשם מיכל (שם בדוי), שהתאלמנה לצערנו הגדול במלחמה.
צוואה לא הייתה לבני הזוג. הרי למה שתהיה צוואה? זוגות בגילאי ה30 וה40 לא אמורים לחשוב על צוואה!
לאחר האסון היא רצתה לעבור דירה בסמיכות למשפחה הגרעינית. כשבאה למכור את הבית בו התגוררה יחד עם בעלה היא נאלצה להתמודד עם אישורים והליכים משפטיים מסובכים מול בית המשפט.
במקום שהיא תקבל החלטה לבדה היא גילתה שהיא צריכה להתמודד עם מספר שותפים לנכס - הילדים הצעירים שלה! שמיוצגים על ידי מדינת ישראל עד שיבגרו…
העניין הוא כזה: כאשר אין צוואה מסודרת, חוק הירושה בישראל קובע עבורנו את חלוקת הנכסים של הנפטר. על פי החוק, במקרה שיש ילדים קטנים - ההליך הופך להיות מורכב ומחייב אישור מבית המשפט לכל פעולה משמעותית בנכסים. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מסדיר את מינוי האפוטרופוס לקטינים, מה שמוסיף להליכים המשפטיים המורכבים.
בעקבות החוויה המורכבת כתבה מיכל (שוב, שם בדוי) הודעה לחברות שלה, וכך היא מספרת:
ההודעה של מיכל ממחישה יותר מכל כמה חשוב לערוך צוואה בזמן. והזמן הוא דווקא בשלב מוקדם של החיים, מוקדם בהרבה ממה שמקובל לחשוב .
חשוב להדגיש - את הצוואה תמיד ניתן לבטל או לשנות. וכלל לא מדובר בתהליך בלתי הפיך. כמו כן, אפשר לבנות את הצוואה כך שתתן מענה לשלבים נוספים בחיים. כך לדוגמה אפשר להכניס בה סעיף המגדיר כיצד יחולקו הנכסים לאחר שהילדים יתחתנו ויצאו לעצמאות וכדומה.
אז עבור מיכל זה היה מאוחר מדי, אבל עבורנו זו סוג של קריאת השכמה. כדאי לבוא ולטפל בנושא הזה!
עדיף מוקדם ממאוחר. ועדיף מאוחר ממאוחר מדי.
Comments