״וישימו עליו שרי מיסים״ - עשר מחשבות על ׳גזרות׳ מס חדשות וישנות



בקיץ של שנת 2021, אחרי שנתיים בלי תקציב מסודר, התקציב וחוק ההסדרים (חוק ה'דברים שהממשלה רוצה לקדם' בעצם) עבר בממשלה ואושר בכנסת, מה שגרם לזה שהחדשות והרשתות החברתיות היו עמוסי דיונים על גזרות חדשות וישנות, מיסוי על חד פעמי, אגרות גודש, מס סוכר ומה לא, בעצם.

אנחנו לא הולכים לפרט על התקציב הנוכחי, רק להציף עשר מחשבות קצרות שלנו שעוסקות במיסים.

1. אנחנו יודעים היטב שכסף לא צומח על העצים, אבל כשזה מגיע למדינה זו עובדה שאנחנו נוטים לשכוח. כולם רוצים מלא תקציבים - לבריאות ולצבא ולמוסדות חינוך ולנכים. כל המטרות האלה טובות וראויות, אבל חשוב לזכור שהכסף הזה צריך להגיע מאיפשהו. ולכן, לא כל מס חדש הוא ׳גזרה׳: צריך להתבונן על הדברים בצורה בוגרת ואחראית ולהבין שכדי להחזיק מערכות ציבוריות צריך לשלם.

2. הקשר בין תקציב ובין מיסים הוא לא רק מקרי - הוא שני הצדדים של אותו המטבע (תרתי משמע). כלומר הוא לא רק ברובד שבו התקציב ממומן ממיסים, אלא גם ברובד הערכי - כמו שההחלטה את מה אנחנו מתקצבים היא שאלה ערכית שבה אנחנו מכריעים מה עדיף ממה, ככה ההחלטה על מה אנחנו מטילים מס היא החלטה ערכית.

3. מס, בראש ובראשונה, מיועד למלא את אוצר המדינה כדי לממן את המגזר הציבורי ולתת שירותים ציבוריים לאזרחים - מקופות חולים ועד סלילת כבישים. אבל מעבר לזה, מס יכול לשמש גם כדי להפוך את החברה לשיוויונית ולהוגנת יותר, והוא יכול גם להכווין התנהגות.

(שאלה תיאורטית בהקשר הזה: ננח שכל צרכי המדינה היו מגיעים מתמלוגים על גז שימצא במאגר ׳ברק׳ העצום שיתגלה מול חופי יבנה, האם עדיין ראוי לגבות מיסים?)

4. מה זה 'הכוונת התנהגות'?

ניקח לדוגמה את המס על משקאות ממותקים שהולך לחול בקרוב. אם המדינה הייתה רוצה עוד כסף (כדי לממן לדוגמה את הבור התקציבי שנפער בקורונה) היא הייתה יכולה להעלות את המע״מ על כל המוצרים בשווה (נגיד מ17 ל18 %) ולהכניס לאוצר הרבה יותר כסף.

אבל מעבר למציאת מקור הכנסה נוסף היא רוצה להכווין התנהגות: משקאות ממותקים זה דבר לא טוב. כמו סיגריות. ולכן כדאי להפוך את הצריכה שלהן לפחות משתלמת על ידי העלאת מיסים.




5. רגע, סליחה? למה למדינה להתערב לי בכרס ובבריאות השיניים?

כשאנחנו משמינים או גורמים לבעיות בשיניים אנחנו פוגעים לא רק בעצמינו אלא גם בציבור, כיון שאנחנו מעמיסים על מערכת הבריאות ומאריכים את התור אצל השיננית. המדינה מעדיפה למסות אותך על הקולה מאשר למסות אדם בריא השותה מים או מים מוגזים לרוויה. זה כבר מתחיל להישמע הגון. ואם כל ההכנסות מהמיסוי החדש היו הולכות ישירות למימון מרפאות סכרת ובריאות השן זה היה אפילו יותר משכנע וממילא אפקטיבי.

6. אבל לעניים אין כסף ולעשירים יש! למה שלא נמסה רק אותם? זה יכאב להם פחות ויכניס לנו יותר וכמובן יפגע פחות בחלשים!

זה רעיון יפה מאד, שבטח יביא לפוליטיקאי שיקדם אותו הרבה קולות, אבל יש בו בעיה אחת; העשירים (נגיד חברת אינטל או יורי המהנדס שעובד שם) יכולים להעביר את עצמם או את העסק שלהם למדינה בה המיסוי נמוך יותר, ואז לא יהיה בכלל את מי למסות. עסקים גדולים ומוצלחים מעסיקים עובדים ומפרנסים משפחות. אם נמסה אותם בצורה מופרזת נקטין את התמריץ שלהם להצליח ונחנוק את יצר היזמות והצמיחה. בקיצור, למסות את העשירים זה פתרון קסם נפלא שיכול, בסופו, לרוקן את המדינה ממשלמי מיסים.

7. עקומת לאפר




רואים את הגרף הזה? זה גרף שצייר הכלכלן ארתור לאופר על מפית בבית קפה. הרעיון הוא כזה: המדינה יכולה להגדיל את כמות המיסים שהיא גובה, אבל מתי שהוא ירד התמריץ לצאת לעבוד. אם היא תגבה 0 מיסים כולם ירצו כמובן לעבוד. גם כי כל עמל יגיעתם ישאר בידיהם וגם כי למדינה לא יהיה כסף לתת להם אז לא תהיה להם ברירה. לעומת זאת, אם היא תגבה 100% מס מכל הכנסה אף אחד לא ירצה לצאת לעבודה כי כלום לא יגיע לידו. החוכמה הגדולה היא למצוא את נקודת האיזון האופטימלית בה גובים מספיק מיסים, אבל לא יותר מדי. עקומת לאופר מסבירה גם למה לפעמים דווקא הקטנת מיסים מעלה את כמות הכנסות המדינה, כי היא מגדילה את המוטיבציה לצאת לעבוד, ליזום ולהרוויח.

8. אם כבר דיברנו על עשירים אז נגיד משהו עליהם, משהו חשוב מאד. מה שהופך אדם לעשיר, בין השאר, זה שהוא מבין את המשמעות האדירה של חוקי המס, ולכן חברות ואנשים עם הון שוכרות רואי חשבון ויועצי מס כדי שיעזרו להם להשאר עם כמה שיותר מהכסף ולהפחית את חבות המס למינימום. גם אדם פשוט יכול לחשוב כמו עשיר במובן הזה, ולנצל את הטבות המס המוקנות לו בחוק.

רוצים דוגמה? הפקדה אופטימלית לפנסיה ולקרן ההשתלמות היא הטבת מס ששווה עשרות ומאות אלפי שקלים. מי שמפנים את זה וחושב כמו שבני אדם אמידים חושבים משקיע בייעוץ פנסיוני מקצועי… (אתם יודעים איפה למצוא כזה)

9. האם ממסים את ההכנסה או את ההוצאה?

האמת המרה היא שברוב העולם ממסים את שניהם :)

יש יתרון מובהק בלמסות את ההכנסה (בעיקר דרך מס הכנסה, מס רווחי הון וביטוח לאומי): זה מאפשר לקחת יותר מבעלי הכנסה גבוהה ובכך לתרום להעברת כספים מעשירים לעשירים פחות (זה נקרא מס פרוגרסיבי). מצד שני, מס הכנסה גבוה יכול כאמור לגרום לאנשים לאבד את התמריץ לעבוד ולכן יש יתרון בלמסות דווקא את ההוצאה (מע״מ): זהו מס שיווני יותר, שחל גם על מי שלא עובד (או עובד בשחור) והרבה יותר קל לגבות אותו (כי יש הרבה הרבה פחות בעלי עסקים מעובדים).

כשהמדינה ממסה גם את ההכנסה וגם את ההוצאה היא יכולה לגבות המון כסף (לפעמים יותר מחצי ממה שאדם מרוויח) ולשחק בדרכים רבות ומגוונות בהתנהגות הציבור: להגדיל את שיעור החיסכון (אם תעלה את המע״מ אנשים יצרכו פחות ויחסכו יותר) להוריד את יוקר המחיה ולהגביר את הצריכה (אם תוריד את המע״מ) לעודד עסקים לעבור לנהריה (אם תתן פטור ממס הכנסה לעסקים שם) או לעודד תיירות בעיר אילת (כי אפשר לקנות שם לגו ונעלי ספורט בלי מע"מ).

10. העלמות מס. יש כל מיני דרכים לגרום לאנשים לשלם מס. אפשר לעשות ביקורות פתע ולהעניש בחומרה מי שלא דיווח כראוי (כך עושים באמריקה. שם רשות המס המקומית מפחידה יותר מהק.ג.ב) אפשר ליצור מערכת בה מאד קשה להעלים מס. (לדוגמה - ביטול או הגבלה של השימוש בכסף מזומן) ויש גם דרכים יצירתיות: "ספר הנישומים" שנוסד בשנות ה60 היה זה ספר פתוח לכלל הציבור ובו רשימה של כל אזרחי מדינת ישראל וליד כל אזרח פירוט מדוקדק של כל רווחיו. הרעיון שעמד מאחורי פרסום הספר היה שהלחץ הציבורי יגרום לאנשים להמנע מהעלמות ולהצהיר על הכנסותיהם עד אחרונת הלירות הארץ ישראליות שנכנסו לחשבונם. העובדה שספר הנישומים כבר לא פתוח לקהל יכולה לעזור לנו להבין מה המשמעות של הפתיחה שלו...

ונסיים בברכה העתיקה: שתזכו להרוויח הרבה, בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, בריוח ולא בצמצום ושתזכו לשלם הרבה מס!

20 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול