top of page

האם צריך כשרות על השקעות?



מדי פעם (ובטח שלקראת הימים הנוראים) אנחנו בוחנים היבטים שונים של חיינו, כולל אלו המקצועיים והכספיים -

האם אנחנו עובדים במקצוע הנכון? האם אנחנו מוסיפים טוב בעולם? האם אנחנו נותנים מספיק צדקה?

בתוך כל השאלות צצה ועולה גם השאלה לגבי ההון שלנו - החסכונות וההשקעות שלנו.

האם צריך לקבל כשרות על כל השקעה אליה אנחנו נכנסים? האם צריך לבחור דווקא ׳מסלול הלכתי׳? לפני שנגיע לתשובה אנחנו רוצים להתעכב רגע על השאלה. כלומר, חשבנו לעצמנו מה גורם לבנאדם לשאול 'האם צריך כשרות להשקעות שלי'? לדעתנו עצם השאלה קשורה באופן עמוק לשני דברים שאנחנו מאמינים בהם בברק ייעוץ והשקעות: הראשון הוא אחריות. עד לפני לא הרבה שנים, הדיבור על השקעות לא היה מפותח כל כך בישראל ובטח שלא במגזר הדתי. אנשים היו מניחים את הכסף בבנק, לבנק היה היתר עסקה בסיסי, הוא היה עושה עם הכסף מה שהוא רוצה, הכסף עשה תשואה קטנה ובזה זה נגמר.

עכשיו, עם צמיחת השיח הפיננסי, יותר ויותר אנשים מרגישים אחריות לגבי הכסף שלהם. הם מחליטים איפה הוא יהיה, מאמינים במדד זה או במדד אחר, מתייעצים איתנו והולכים להשקיע בעתיד שלהם. כשאנחנו שואלים על מסלול הלכתי, אנחנו בעצם מראים שהמקום שבו הכסף שלהם נמצא - הוא באחריותנו. הדבר השני והחשוב יותר הוא שכיהודים, אנחנו רוצים שהמעשים שלנו יהיו מכוונים על פי סולם ערכים ערכי . אנחנו שואלים רבנים בדברים מסויימים, פותחים ספרים בדברים אחרים, והתרגלנו שלכל דבר בחיים שלנו יש פן תורני: ההלכה אומרת מה לאכול ואיך להתלבש, מתי לקום ואיך לדבר.

כמו שעבור הפרנסה לא נלך לעבוד בכל דבר (לדוגמה בעסק שמחלל שבת או בעסק המקדם הימורים לא חוקיים), אנחנו גם לא רוצים שהכסף שלנו יעבוד עבורנו (=תשואה על ההון) בכל דבר. יש לנו תורה, מצוות וערכים הקודמים אפילו לפרנסה.

שני הדברים האלה יחד הם דברים שאנחנו מאמינים בהם. אנחנו מאמינים בערכים מסוימים, בתורה ובמצוות ואנחנו מאמינים שיש לנו אחריות אישית על מעשינו ובחירותינו.




כך נראית לדוגמה תעודת כשרות על מסלולי השקעות



 



ועכשיו, אחרי שהתעמקנו קצת בשאלה אנחנו רוצים להגיע לתשובה לשאלה

מהן הסוגיות ההלכתיות שצריך לקחת כשבאים להשקיע, ומה הופך השקעה לכשרה?

האמת היא שכדי לסקור את נושא ההשקעות מהצד ההלכתי דרושה שנה שלמה של לימוד. מה עוד שאנחנו לא שאיננו פוסקים ולא מתיימרים לפסוק בנושאים שאינם מתחום המומחיות שלנו ולכן הפעם נפנה אתכם לדברי מומחים אחרים:

1. סקירה של הסוגיה

למעוניינים להעמיק בסוגיה אנחנו ממליצים על הסקירה המקיפה שערך הרב עמיצור אריאל מ׳הבית לכלכלה יהודית׳ מדובר בשיעור בהיר ומאד מונגש המשלב מקורות, הסברים כתובים וקטעי וידאו ערוכים.

השיעור הוא חלק מקורס מקיף על כלכלה יהודית. אנחנו מודים לרב עמיצור אריאל שפתח עבורנו את השיעור לצפייה ללא עלות.





2. רשימת ההשקעות הנמצאות תחת השגחה

למעוניינים לבדוק האם ההשקעה שלהם נמצאת במקום תחת השגחה רשמית אנחנו מצטרפים קישור לטבלה מתעדכנת אותה הכין אדם בשם אהרון זלץ, אותו אנחנו לא מכירים באופן אישי אך בהחלט נראה שהוא עשה עבודה יסודית ורצינית באיסוף המידע. במידה ומצאתם טעות או שיש לכם שאלה ניתן לפנות אליו דרך כתובת המייל המופיעה במסמך.



3. דרך המלך: השקעות מחקות מדד

דבר אחרון שחשוב לנו להדגיש מהפן המקצועי הוא שכשמדובר בהשקעות לטווח ארוך, במסלולים שנמצאים תחת השגחה (״מסלול הלכה״) ישנם בדרך כלל תשואות נמוכות יותר מאשר במסלולים המנייתים (="סיכון מוגבר״)

אצל פוסקים מסוימים פער התשואות הזה כשלעצמו מהווה שיקול הלכתי להקל (״הפסד מרובה״) והם מאפשרים בחירה במסלולים בסיכון מוגבר.

למי שפועל בהמלצתנו ומעדיף ככלל השקעות פאסיביות (׳מחקי מדד׳) על פני השקעות מנוהלות מרוויח גם שההשקעה שלו כשרה ברוב המקרים למהדרין.

הסיבה לכך היא שהשקעות אלו לרוב מורכבות מ׳חוזים עתידיים׳. חוזים אלו הם מוצרי השקעה שמחקים התנהגות של נכס אחר ושייכים למשפחת ה״נגזרים״.

השקעה בחוזים עתידיים אינה השקעה ישירה בחברה עסקית, ולכן באמצעותם ניתן להחשף גם לניירות ערך של חברות שאין עליהם כשרות, מבלי להפר איסור הלכתי.

בפועל, רוב המסלולים מחקי המדד (בפנסיה, בגמל ובהשתלמות) קיבלו תעודת כשרות רשמית מאחד מהגופים הנותנים כשרות (רשימה מלאה ניתן לראות בטבלה לעיל)

שנזכה להרוויח ולהשקיע בהיתר ולהרוויח יותר.

צוות ברק ייעוץ והשקעות.

908 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page