מה באמת קורה עם הכסף של קרנות ההשתלמות של המורים?

השבוע הוכרז על הסדר פשרה היסטורי בין הסתדרות המורים למשרד האוצר. לפי ההסכם המתגבש (שׁכבר יש עליו מערערים), מורים וגננות שהפרישו לקרנות ההשתלמות בשנים 1995–2010 יקבלו כ-13,500 ₪ בממוצע - מתוך עודפים שנצברו במשך שנים. 

זו כותרת יפה, אבל מאחוריה מסתתר סיפור עמוק ומורכב יותר. סיפור שבחלקו מסביר איך נוצרו עודפים של מיליארדים, ובחלקו חושף בעיה מבנית רחבה בהרבה: מערכת חיסכון ייחודית למורים שהיא גם סולידית מדי ובעיקר - לא מספיק שקופה.

כדי להבין מה באמת קרה כאן - צריך להתחיל מההתחלה.

איך בכלל נוצרו העודפים?

במשך שנים, עד 2010, קרנות ההשתלמות של המורים פעלו בצורה שונה מכל קרן השתלמות רגילה במשק. הן הבטיחו תשואה קבועה של 4% לשנה בצירוף הצמדה למדד - דבר שכמעט לא קיים היום בעולם ההשקעות, בטח לא בקרן השתלמות.

אבל בפועל, הכסף של המורים הושקע בשוק ההון והשיג תשואות גבוהות בהרבה. הפער בין ה-4% המובטחים לבין התשואה האמיתית פשוט לא חולק למורים, והצטבר לאורך שנים לסכום עצום של יותר מ-4.25 מיליארד שקלים.

משם צמח הוויכוח המרכזי: למי שייך הכסף הזה?

• האוצר טען שהעודפים נצברו בניגוד לחוק, כי הקרנות לא רכשו זכויות פנסיה למורים שיצאו לשנות שבתון (בניגוד להסכמות הקיימות).

• הקרנות טענו שהיה הסכם משנת 1990 עם האוצר ומשרד החינוך שמאפשר להן לפעול בדיוק כך - ושההסכם נועד לכסות את הגירעונות הקשים שהיו אז לקרנות.

• המורים עצמם הגישו תביעות ייצוגיות ודרשו לחלק את כל הכסף - כ-25,000 ₪ למורה.

התוצאה: מאבק משפטי ממושך שנמשך שנים.

מה נסגר עכשיו?

לאחר משא ומתן והליכים משפטיים ארוכים, הושגה פשרה שמחלקת את הכסף כך:

• 2.25 מיליארד ₪ יחולקו ל-165,000 מורים זכאים ויורשיהם

• 1.05 מיליארד ₪ יועברו למדינה (לשימוש בשיקום מערכות חינוך שנפגעו במלחמה ולהכשרות מורים)

• כ-950 מיליון ₪ יישארו בקרנות כרזרבה פנסיונית
  

מי באמת מקבל כסף?

לא כל המורים יראו את הכסף. רק מי שהפריש לקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים (ולא לקרנות ׳עגור׳ של הארגון) בין 1995 ל-2010 בלבד. מי שהפריש רק חלק מהתקופה - יקבל חלק יחסי.

במילים אחרות: מרבית המורים במערכת החינוך כיום לא יקבלו שקל מההסדר הזה.

ובמקום כ-25,000 ₪ למורה (אם היו מחלקים את הכל ישירות), הפשרה הנוכחית מניבה בערך מחצית מהסכום.

אבל זה רק החלק הפשוט של הסיפור.

2010 שינתה את כללי המשחק

מאז 2010 אין יותר תשואה מובטחת. הקרנות עברו לפעול כמו כל קרן השתלמות רגילה - משקיעות בשוק ההון, והתשואה של כל מורה תלויה בביצועים בפועל.

אבל יש הבדל אחד גדול שמעטים מודעים אליו.

הקרנות של המורים מוגבלות למסלול כללי בלבד

בקרנות ההסתדרותיות אין מסלול מנייתי. אין אפשרות לבחור חשיפה גבוהה למניות, כמו שעושה כל חוסך שרוצה למקסם תשואה לטווח ארוך.

ההשקעות במסלול הכללי של המורים הן סולידיות ושמרניות, עם תמהיל מניות נמוך יותר ממסלולים מנייתיים רגילים. זה מפחית סיכון לטווח קצר - אבל גם מפחית משמעותית את התשואה לטווח ארוך.

בטווח של 15-20 שנה (משך קריירה ממוצעת של מורה), ההבדל בין מסלול מנייתי לבין מסלול כללי יכול להצטבר לעשרות אלפי שקלים - ואולי אפילו יותר.

מורה ששם את רוב החיסכון שלו במסלול כללי לאורך כל הקריירה נמצא בנחיתות מובנית מול חוסך רגיל במשק שבחר מסלול מנייתי בקרן שלו.

רוצים לבדוק האם כדאי לכם לחסוך בקרן השתלמות רגילה או בזו של מורים? הכנו עבורכם מדריך + מחשבון

ומה בדיוק נקבע בהסכם החדש?

דווקא עכשיו, כשהמגמה בישראל עוברת לקרנות שקופות, פשוטות ובחירה אישית, נקבע בהסכם שהקרנות של הסתדרות המורים יהיו ברירת המחדל לכל מורה חדש.

כלומר: מורה שלא יבחר קרן בעצמו - יוכנס אוטומטית לקרן ייעודית לשבתון, במסלול כללי בלבד, ללא יכולת בחירה במסלול מנייתי.

וזה קורה למרות שרק מיעוט קטן מהמורים בוחרים לצאת לשבתון (והמספר הולך וקטן משנה לשנה).

למי זה כן מתאים?

חשוב להבהיר: קרנות ההשתלמות של המורים אכן מתאימות למי שמתכנן לצאת לשבתון ולנצל את התנאים המיוחדים שהשבתון מציע - כמו מימון לימודים אקדמיים, השתלמויות מקצועיות, או פשוט שנת חופש.

הבעיה היא שזה לא התכנון של רוב המורים. ובמקום לתת להם לבחור - מכניסים אותם אוטומטית למסלול הזה.

(למעשה, היה אפשר לפצל בין הטבות הלימודים לבין שנת השבתון עצמה, וכך ליצור יותר גמישות ובחירה עבור המורים - אבל זה לא הכיוון שנבחר).

נקודה חשובה: יציאה לשבתון = משיכת חיסכון

כדאי לזכור משהו מאוד בסיסי: יציאה לשבתון היא שימוש בכספי החיסכון שלכם. זה לא "הטבה נוספת" - זה משיכה מוקדמת של הכסף שחסכתם. כסף שיכול היה להמשיך לצמוח ולשמש אתכם בפרישה, או למטרות אחרות בעתיד.

השאלה היא האם זו ההחלטה הנכונה עבורכם, כלכלית ואישית.

חשוב להגיד גם את זה: ברירת מחדל היא דבר חיובי

שנים רבות מורים נכנסו למערכת בלי קרן השתלמות בכלל - דבר שגרם לאובדן זכויות משמעותיות ולחסכונות נמוכים. ברירת מחדל סדורה מונעת טעויות, וכאן יש יתרון אמיתי וחשוב.

אבל אם כבר קובעים ברירת מחדל - למה שהוא יהיה דווקא בקרן שהשקיפות שלה מוגבלת, ושמסלול ההשקעה שלה מתאים רק לחלק קטן מהמורים?

השורה התחתונה

ההסדר הכספי של 13,500 ₪ בממוצע הוא רק סיפור אחד - וסיפור שנוגע רק למיעוט מהמורים כיום.

הסיפור הגדול יותר הוא על מבנה שלם של חיסכון שלא תמיד מותאם לצרכים של המורים של היום:

• פחות שקיפות ממערכות חיסכון מודרניות

• מסלול השקעה מוגבל (כללי בלבד, ללא אפשרות מנייתית)

• ברירת מחדל מצומצמת שמתאימה בעיקר למי שרוצה לצאת לשבתונים 

• תנאי משיכה מאד מוגבלים למי שמעוניים למשוך את הכסף שלא למטרת שבתון. 

• הזדמנויות תשואה שמורים רבים מפספסים פשוט כי אין להם אפשרות לבחור אחרת
  

הסיפור הזה הוא עוד ראיה לכך שקרנות ההסתדרות הן מערכת לא מספיק שקופה. היום, יותר ויותר מורים שוקלים חיסכון בקרן רגילה - שקופה, גמישה, עם מגוון מסלולי השקעה - כמו כל אחד במשק.

רוצים לבדוק האם כדאי לכם לחסוך בקרן השתלמות רגילה או בזו של מורים? הכנו עבורכם מדריך + מחשבון